אני מאוהבת בחברה שלי וחושדת שהיא לסבית, מה לעשות עם האהבה שלי אליה?

כבר מלפני שנתיים התחלתי לחשוד בחברה שלי יוליה (שם בדוי). היא תמיד הייתה נראית לי לסבית מאיזושהי סיבה. פשוט תחושה, בלי סיבות ברורות. השנה, לפני כמה שבועות התחלתי להרגיש שאני אוהבת אותה. היא חברה טובה שלי אז סיפרתי לה כל מיני דברים, גם את ההתאהבות שלי למורה בהיסטוריה. היא עזרה לי להתגבר עליה ולצאת מהארון. בכללי, ביני ובין יוליה קיים מרחק לא כמו אצל שאר חברות טובות. אנחנו לא החמאנו אחת לשנייה, לא התחבקנו, לא כתבו בוואטסאפ תודה 3> ולא כלום! בערך לפני כמה חודשים, יוליה התחילה לרשום לי תודה עם לבבות ונשיקות ולהחמיא לי לאחר שסיפרתי לה שהתאהבתי במורה. זה היה נראה לי ממש מוזר אבל לא ייחסתי לזה משמעות. כשהתחלתי לאהוב את יוליה הרגשתי שיש לי סיכוי. אני כבר שנתיים חושדת בה שהיא נמשכת לבנות וזאת תחושה ממש חזקה! הבעיה היא שחשבתי שהיא מאוהבת בחברה טובה שלנו אילנה (שם בדוי). לילה אחד דיברתי איתה. היא ציירה ציור לעבודת הגמר באמנות והיא ביקשה שאני אתן לה ביקורת. היה כבר 11 בלילה ולכן כמות האנשים שהיא תדבר איתם הם מעט יחסית. בנוסף, כשדיברתי איתה אז היא הייתה בשוונג של הציור. היא הייתה מרוכזת כל כך בציור שהיה קשה להסיח את דעתה. החלטתי לספר לה שאני אוהבת אותה, אבל בדרך עקיפה. אמרתי לה שאני אוהבת מישהו חדש. היא שאלה אותי מי זה ולא עניתי לה. לאחר כחצי שעה היא פשוט באה אליי ביציאה "אין לי יותר חשק להמשיך את הציור". באותו הרגע הרגשתי שיש לי סיכוי איתה! כל כך שמחתי :) לפני שבוע החלטתי לספר לה. רציתי לספר לה בבית הספר אבל זה היה מסובך. לכן ניסיתי בוואטסאפ. כדי לא להביך את עצמי החלטתי לרשום לה את מה שאני מרגישה, ואם זה לא יילך אז אני אכתוב לה שאח שלי כתב לה את זה. כתבתי לה והיא רשמה לי "מחמיא" עם סמיילי מסמיק. ממש התאכזבתי וכתבתי לה שאח שלי כתב את זה. היא לא הבינה וידעה שאני כתבתי את זה באמת. לא יכולתי יותר לחכות ובתחילת השבוע נפגשתי איתה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה. הדבר היחידי שהיא אמרה לי זה שאני לא צריכה להתבייש ממנה מדברים כאלה ושזה לא ייצור יחס שונה.. הייתי בטוחה שהיא אוהבת אותי.. ועלו לי כל מיני מחשבות לראש. כמו: אולי היא נמשכת לבנות אבל אוהבת את אילנה? אולי היא לא מוכנה עדיין להודות שהיא אוהבת אותי כי היא פוחדת לצאת מהארון? אולי היא לא מודעת שהיא נמשכת לבנות? (חשוב לציין שהחבר היחידי שהיה לה היה בכיתה ד', ותאמת שבכיתה ד' אף אחד לא מתאהב. בנוסף היא אמרה שהיא בחיים לא התאהבה! רמז לזה שאולי היא התאהבה בבנות והתביישה לספר). החלטתי לשאול את יוליה אם היא נמשכת לבנות. היא אמרה שהיא נמשכת לבנים.. ואז ניסיתי לספר לה שלפני שנתיים חשדתי בה, והיא כבר הספיקה לסיים את דבריי במילים "שאני לסבית?". סיפרתי את זה לחברה שלי ויקטוריה (שם בדוי) שהיא לסבית. ויקטוריה אמרה לי שכשהיא גילתה על עצמה שהיא לסבית היא ממש פחדה שיראו את זה עליה, ולכן היא ניסתה בכוח לא להתנהג כזאת. היא גם אמרה שאם היו שואלים אותה שאלה כזאת היא הייתה נבהלת, משקרת, ומשחקת ממש מעולה את עצמה סטרייטית (רמז גם ליוליה כנראה). בנוסף, סיפרתי לאילנה על החשדות שלי לגבי יוליה והיא אמרה שיוליה בחיים לא תודה שהיא נמשכת לבנות גם אם היא באמת כזאת. זה שיפר לי את מצב הרוח. ועוד מה ששיפר לי את מצב הרוח זה שרוב הפעמים התחושות של הנשים צודקות, ואולי גם שלי! עוד משהו שחשוב לציין - יוליה ממשיכה להתנהג איתי רגיל, כאילו שלא קרה כלום (איזה בן אדם היה ממשיך להתנהג רגיל אם הוא היה מגלה שחבר שלו מאותו המין אוהב אותו? בינינו, אף אחד. משהו פה מסריח!), והיא גם התחילה ממש להגיד: איזה חתיךךךך ...... ואיזה מושלםם ...... בקיצור, האם יוליה באמת נמשכת לבנות או שהחשדות שלי לא נכונות? ומה לעשות עם האהבה שלי אליה? :/