בנים- איך תגיבו אם זו שהתאהבתם בה בעבר תחזור לחייכם, תקבלו אותה בחזרה?

קודם כל אני יודעת הייתי מגעילה.
אני אספר לך את הסיפור שלי לפני שנה התחיל איתי בחור בן 18 גדול ממני בשנה הייתי אז בת 16.הוא עצר את האוטובוס לפני שעמדתי להיכנס והתעקש שאני אתן לו את מספר הפאלפון שלי למרות שמיהרתי בסופו של דבר הבאתי לו ואז המשכתי לדרכי.
באותו תקופה הייה לי קרוס שקרוב למקום העבודה שלו,קרה לי ביום אחד שנתקעתי בלי כסף לאוטובוס,אז הלכתי לבקש ממנו עזרה הוא נענה לבקשתי.
במקביל הוא התחיל להתעניין ולשאול שאלות כלליות עליי,הוא רצה להיפגש איתי ואני הסכמתי לנסות ולתת הזדמנות להכיר.
נפגשנו בדייט ראשון,הוא כיבד אותי,מצידו הוא התרשם והתלהב ממני מאוד כי אני ילדה מבית טוב כזה ואני מאוד עדינה וזאת תכונה שמשכה אותו אצלי. הוא הרגיש נוח לצידי ושיתף אותי בנושאים רגישים שלו אני הקשבתי לו באהדה ובהבנה כנה לתוך ליבו.סיימנו ונפרדנו בהדדיות כל אחד חזר לביתו.
יום למחרת הוא התקשר וקבע שוב להיפגש איתי הסכמתי וקבענו יום,בפגישה השניה,הלכנו לקולנוע בקניון,צפינו בסרט,הייה נחמד.
יום למחרת הוא התקשר אלי לא עניתי לאחר מכן חזרתי אליו קבענו שוב להיפגש אך הפעם הוא רצה להכיר אותי למשפחה ולחברים שלו הוא רצה שאני אבוא איתו שהם יכירו אותי.
אך מה פתאום אני?!,נתקתי את הקשר,סננתי את השיחות איתו,למרות שהכל הייה נראה מושלם מבחוץ ולפי התיאורים שלי,הכל הייה שקר,אני עברתי תקופה קשה בחיים שלי,משבר אישי,התמודדתי עם מצוקה נפשית,עם כאב עמוק,עם בדידות,עם הפרעות אכילה,לכן ברחתי,פחדתי,בעקבות חוסר הביטחון שלי,אני מודה לא יכולתי לקבל את עצמי אז לא הבנתי איך הוא יכול להיות,זה יכול להיות בעיות רגילות של נערה בגיל ההתבגרות אך בהחלט הייתי במצב נפשי רגיש. אין פה הצדקות להתנהגות שלי,אני אשמה על חוסר האחריות שלי,אין סליחה ולא ועדיין לא סלחתי על הטעות שלי ובצדק.
לפני כמה חודשים הוא התקשר אלי שוב לא עניתי כי כל כך פחדתי להתמודד עם הבושה.
עד היום אני חשה עמוק בלב את המצפון המטריד הזה ושאני נזכרת בזה אני מתחמקת בגלל שאני מרגישה כל כך רע עם עצמי.
לפעמים עלו בי מחשבות לגשת אליו ולהבהיר את עצמי אבל אני כל כל מפחדת אבל אין לי את האומץ להתמודד עם האמת בעניים לכן עד עכשיו נמנעתי מפני שהשתתקתי.אני כל כך מפחדת מתגובה קרה וקשה ודחייה .אני כל כך שלילית כי אני יודעת שזה מה שמגיע לי וזה שצריך להיות,כי הבחור נפגע, הוא התאהב בי באמת ואני דרכתי עליו.
אני מבולבלת,אני לא יודעת מה לעשות להמשיך הלאה ככה לחיות עם ההרגשה המעיקה או ללכת לדבר איתו?
מה דעתכם(לא על ההתנהגות שלי כי זה די ברןר שהייתי מניאקית) אלא מה תיהיה צורת התגובה שלו תדמיינו שזה אתם איך הייתם מגיבים?
ובבקשה אל תעירו לי עוד בקירות כי אני מודעת למה שעשיתי ולמחיר של כך.