עברה חצי שנה ועדיין לא שכחתי אותו, להילחם עליו או לוותר?

שלם לכולם,
הסיבה שפניתי לכאן היא שפשוט אין לי כבר עם מי לדבר,להתייעץ או לשתף. אז החלטתי לעשות את זה כאן. כדי לשמוע חוות דעת של אנשים זרים...ששומעים את הסיפור מהצד.
אז ככה...
כשהייתי בת 17 וחצי הכרתי את החבר השני שלי (לפניו היה לי קשר של שנה)
הקשר בנינו היה קשר שאני מאחלת לכל זוג . אהבה מדהימה ,כבוד, הדדיות ...בקיצור מושלם!
אבל סקס לא היה... הוא היה בן 20 לוחם בצבא ואני בדיוק עליתי לכיתה י"ב
הקשר שלנו נמשך עם אהבה אינסופית במשך שנה ו3 חודשים.
הגיע היום של הגיוס שלי והוא לא יכל להגיע (זו הייתה התקופה שהתחיל מבצע צוק איתן,הקפיצו אותו לבסיס)
במשך 3 שבועות שהייתי בטירונות הוא היה בשטחי הכינוס, וגם נכנס לעזה .
זו הייתה התקופה הכי נוראית שלי אני כל יום בכיתי מדאגות אליו. לא היינו מדברים כמעט בטלפון.. אולי שיחה אחת ביומיים... וגם זה בלחץ של 3 דק' כי היה להם המון בלגאן
הוא כל שיחה אמר כמה שהוא מתגעגע ואוהב והתבאס שהוא לא יכל להיות איתי בגיוס ובטח שלא יכול לשמוע ממני איך הולך לי בטירונות וכו'... אבל זה לא היה אכפת לי בכלל!הדבר היחידי שעניין אותי זה הוא..איך הוא מסתדר שם..פחדתי עליו כלכך..כל חייל ששמעתי שנהרג בעזה פשוט הייתי מתפרקת ובוכה וממש משתגעת ורצה בהפסקות לבדוק בחדשות מי ההרוגים.
בקיצור תקופה נוראית
במהלך "צוק איתן" (שהיה מבצע מאוד ארוך לצערנו) קיבלתי שיחת טלפון ממנו...שהייתה ארוכה יחסית לשאר השיחות שלנו מאז תחילת המבצע ..הוא אמר שהוא מאוד אוהב אותי ומתגעגע וכרגיל את כל הדברים שהוא היה אומר לי תמיד... ובאותה שיחה אחרי 10 דק' בערך שאנחנו מדברים רגיל הוא פתאום אמר לי את המשפט הזה:
"תקשיבי..אני לא יודע מה לעשות אני מרגיש שאני משתגע..חשבתי על זה הרבה והחלטתי שאני רוצה הפסקה..לחשוב עם עצמי אני צריך את השקט ..בבקשה תביני אותי"
לא ידעתי איך להגיב לזה..קיבלתי את ההלם של החיים שלי!!!!!
בהתחלה חשבתי שהוא צוחק איתי אז אמרתי לו שזה לא מצחיק ושיפסיק עם זה. אבל הוא המשיך להגיד את זה עד שהבנתי שזה רציני..התחלתי לבכות לו בטלפון אמרתי לו שלא יהרוס את זה ושהכל היה טוב עד עכשיו ומה קרה??פשוט אכלתי את עצמי מבפנים כי זה היה כלכך פתאומי ולא צפוי ולא הבנתי מאיפה זה בא פתאום...בכיתי לו חצי שעה בטלפון והוא פשוט בשלב מסויים התחיל להתעצבן ואמר שזה לא יעזור לי שאני יבכה ושהוא הגיע להחלטה ושאני לא יעשה את זה יותר קשה ממה שזה... הוא ביקש ממני במפורש לא להתקשר אליו או לשלוח לו הודעות ושאני יתן לו את הזמן שלו עם עצמו .
במשך שבוע שלם מאז השיחה לא דיברנו בכלל..לא טלפון ,לא הודעות..שום דבר.
אחרי שבוע זו הייתה שבת שהייתי אמורה לצאת הביתה מהבסיס..
התקשרתי אליו כי באמת לא יכלתי כבר להחזיק את עצמי..בשיחה הוא היה מאוד קר ועדיין היה סגור על ההחלטה שלו..וביקש שבאמת הפעם אני ינתק ממנו קשר אחת ולתמיד.ושזה לא יעבוד בנינו.
מאז.... עברה חצי שנה ואני לא שוכחת אותו .. כל הזמן הוא במחשבות שלי .. אני תמיד בוכה מגעגוע אליו והכי הורג אותי שעד היום הוא השאיר אותי בחוסר ידיעה למה הוא בעצם עזב אותי ? איך בן אדם שכלכך אוהב מישהו מסוגל לקום יום אחד ופשוט ללכת??

עם כל המחשבות שלי עם עצמי חשבתי על כל העניין הזה של הסקס ..הרי לא שכבנו בכלל.. ואני יודעת שבטח אתם תופתעו איך גבר בן 21 לא עשה סקס במשך שנה ו3 חודשים אז כן הוא באמת לא עשה איתי סקס אבל כמובן שסיפקתי אותו בדרכים אחרות שהן לאו דווקא חדירה.
אז הגעתי למסקנה שיכול להיות שזה בגלל שלא היה בנינו יחסי מין. אולי זה היה חסר לו..
היום כשאני פתאום מבינה כמה הוא חשוב לי אני מוכנה לעשות הכל בשביל להחזיר אותו אליי ולתת לו הכל ! וזה לא בגלל לחץ .. אני כבר אוטוטו בת 19 ואני מרגישה שאני רוצה את זה,מרגישה את זה בגוף שלי ולא רואה את עצמי עושה את זה עם אף אחד אחר חוץ ממנו. אבל הוא לא רוצה קשר איתי..חסם אותי מכל מקום אפשרי, בפייסבוק,בוואצפ, אפילו להתקשר אליו אני לא יכולה..רק ממספר אחר או מחסום וכבר הפסקתי לעשות את זה במשך יותר מ4 חודשים כי הבנתי שהוא באמת כבר לא אוהב אותי ..
מה אני עשיתי לא בסדר? אהבתי אותו בטירוף ....אני מרגישה שאני משתגעת..לא רואה את עצמי חיה בלעדיו , כולם מהצד אמרו שאנחנו זוג לחתונה..ותמיד חלמתי שהוא יהיה הגבר שלי והאבא של הילדים שלי..כמובן לא בגיל הזה.. אבל תמיד חלמתי שזה יקרה.
אז תגידו לי מה דעתכם? איך בן אדם שאוהב יכול לעזוב ככה ביום אחד? מה אתם חושבים שהסיבה לזה שהוא קם והלך פתאום??
והאם כדאי להמשיך להלחם עליו למרות שעברה כבר חצי שנה ? או לוותר ולהמשיך הלאה?? אשמח לעצות מועילות :(