טוב. אז אני בודדה. מאוד בודדה. היו לי השנה לפני כמה חודשים המון חברים ואהבתי אותם מאוד והם אותי והיה כיף ,צחוקים , בילויים... אבל עם כל אחד מהם קרה לי מקרה שגרם לי לנתק איתם חברות וגם אני מנסה להתקרב אליהם ולדבר איתם הם מתרחקים ולא מקשיבים בכלל. אני לא יודעת מה לעשות כי פשוט קשה לי. אני גל הפסקה לבד יושבת ולפעמים הם באים ונכנסים לכיתה ומתחילים לצחוק ולעשות כיף ולדבר מה שפעם היינו עושים המון... אני מיואשת כי מעבר לכך גם עם המשפחה שלי זה ממש קשה. אמא שלי לא מנסה אפילו להקשיב למה שיש לי לומר ,וכשאני באה לומר לה איך אני מרגישה ומה אני חושבת היא קוטעת אותי באמצע ומסיימת את השיחה בזה שאני תמיד לא יוצאת בסדר וגם היא טוענת שיש לי נטיה להשמנה כך שאני צריכה לאכול במידה והקטע הכי מעצבן זה שאני לא אוכלת שטויות עושה המון ספורט רצה ומתמחת ועושה אימונים אירובים ארבע פעמים בשבוע שזה יוצא ארבע שעות ואני אוכלת כן בריא והיא חושבת שאני אוכלת שטויות מה שאני בכלל לא. וכשאני מנסה להסביר לה שאני לא אוכלת היא ישר מסיימת כמו תמיד את השיחה ואומרת משפט סיום למען הצדקת טענותיה. מה שמעצבן זה שגם אחותי באה אלי עם אותן טענות וחאחותי ולאמא שלי יש אותו גוף :רזה, חטוב מהבנות האלה שאוכלות ואוכלות ולא משמינות בחיייים. והכי קל בשבילן לבוא אלי ולומר לי אתזה בעוד שלי אין אותו גוף מושלם כמו שלהן. ואז תמיד יוצא שאני מתעצבנת ולא רוצה לדבר עם אמא שלי יותר והיא חושבת שזה לגיטימי ושזה לא חדש בשבילה והיא בטוחה שאני אדבר איתה שוב אחרי יומיים ואיכשהו זה קורה... אז כפי שאתם רואים גם המשפחה שלי שאלה אמא שלי, ואחותי שגורמות לי להרגיש דבה עד שאני מרעיבה את עצמי ופשוט לא אוכלת כלום כדי להיות ליידי ונשית כמוהן(הן לא אוכלות המון , איכשהו לא רעבות וזה מבנה גוף וחילוף חומרים מהיר כזה) וגם החברים שאין לי עם מי לדבר ואני מרגישה כל כך רע. כל כך כל כך רע... קשה לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות