אבא שלי בגד באמא, המעשה שלו אוכל אותי מבפנים, מה לעשות?

תודה לעונים,
במרץ האחרון דיברתי עם סבתי על בגידות וכדרך אגב היא זרקה משפט "את יודעת שלאבא שלך היה גם רומן" (הורי גרושים 7 שנים, כלומר הבגידה הייתה אי שם כשהיו נשואים).
השאר לא חשוב, דיברתי עם אבי, אמרתי לו שאני יודעת על כך והוא לא הכחיש. לקחתי אז את הנושא מאוד קשה (לאחר הגירושים שלהם היו מס אירועים שכבר מאז חוויתי התקפי זעם מאוד רציניים). עכשיו העניין הוא שאיכשהו הבלגתי מזה למשך מס' חודשים, אבל בזמן האחרון זה חוזר אליי. המון פעמים אני מוצאת את עצמי מסתכלת עליו ותוהה כיצד יכל לעשות זאת. הבגידה לא הייתה חד פעמית, זה כן נמשך מס' פעמים/שנים. אני שונאת את זה שהוא פעל ככה, תמיד הייתי ה"נסיכה של אבא" רואה בו כמודל לחיקוי, מגנה עליו כשאמא שלי קיללה אותו, וביום אחד הכל מתפוצץ. הבעיה במעשה שלו שזה הסב לי נזק לטווח הארוך יותר, קשה לסמוך על גברים. בנוסף אני מרגישה כל כך אינטרסנטית כי אני כן אוהבת אותו למרות זאת אבל בלב כועסת עליו. כועסת עליו אך כן מקבלת ממנו מתנות ויוצאת לבלות עמו. בשיחה שעשיתי איתו הטענות שלו בגדול היו שאמא שלי והוא לא קיימו יחסי מין, 80% בוגדים ושטבע האדם זה לרצות להזדווג( עד עכשיו אותה שיחה מרגיזה אותי בטירוף), כי החרמנות והבגידה שלו הן הסיבה לכך שהוריי התגרשו, שאין לי כבר אבא כל יום בבית שאיתו אני יכולה לבלות, אין לי משפחה מאוחדת אלא כל ארוחת שישי זה אני ואמא, ואותו אני רואה פעם בשבוע כי הוא נשוי וכל פגישה מותנית בפגישה איתה ועם בנה (וזה לא תמיד מתחשק). מרגיז אותי תגובות כמו "הוא בעל גרוע אבל עדיין אבא טוב" - אז מה? הבחירה שעשה-להיות בעל גרוע משפיעה בעקיפין על חיי כיום- לי יש את המחסור הזה באבא. אני לא יודעת מה לעשות כי בלב שלי לא סלחתי לו ולא אמרתי לו את זה שוב מאז אותה שיחה בחודש מרץ (באותה שיחה דיברנו,רבנו, לא דיברנו מס' ימים והשלמנו ומאז כאילו הכל טוב). אם לא היה לי מצפון הייתי מנתקת איתו את היחסים, אבל אני לא מסוגלת. אני רוצה להגיד לו שלא סלחתי אבל איך זה יעזור. אני באמת שואלת אתכם. אני לא יודעת איך לפעול, המעשה שלו וההשלכות אוכלות אותי מבפנים, הנפש שלי באמת נשרטה אך מנגד אני אוהבת לבלות איתו. אך גם להיות איתו בקשר כואב בגלל התדירות כך שלפעמים אני לא נפגשת איתו שבוע שלם.

מה עושים? תודה לכל עצה שתינתן.