לפני הכל, אשמח אם תחסכו ממני תגובות שיפוטיות ופוגעניות.
אז ככה.. עד לפני כחודש ניהלתי רומן, מערכת יחסים עם גבר נשוי+ ...
עד לפני כחודש הייתי מאושרת.
הכל התפוצץ. אשתו גלתה על הרומן שלנו והוא עזב אותי כמובן בניסיון לתקן את החיים שלו שנהרסו, ולשמור על הבית והמשפחה.
הפרידה נעשתה בצורה קשה, מעליבה ופוגעת. בגלל מצבו הנפשי הקשה באותם ימים אני זו שספגה את כל האש והרע שבא מכיוונו. נאמרו מצידו המילים הכי קשות,מעליבות, פוגעות ומרסקות, עוד לא התאוששתי. מילים כמו:"אין לך סיכוי מולה, את כלום בשבילי". לאחר מכן הגיעה ההתנצלות וזה שעלי להבין את המצב הקשה שהוא נמצא.
האמת שלא ניסיתי להתחרות באף אחד, במיוחד לא בילדים. כל מה שרציתי זה אותו. והאבסורד הוא שלמרות הכל, למרות שהכל התגלה, כל המילים, ההשפלות, כאב הלב, מחיר הבגידה שאנחנו משלמים.. אני עדיין אוהבת, רוצה, מתגעגעת, כמהה.
אני מרגישה שאני לא יכולה בלעדיו, למען האמת, אני לא רוצה בלעדיו. ובעצם כל מה שאני רוצה זה רק אותו. אני לא רודפת, לא כותבת. אני נעלמת. אני מניחה לו בשיקום החיים שלו, בלעדי.
אין לי שאלה או עצה... אני סתם מחפשת מקום בו אוכל לפרוק את הכאב שלי.
או בעצם, תגידו לי.. איך עוברים הלאה? איך מתגברים על שברון הלב? איך שוכחים? איך מרימים את הראש?
להתגעגע זה כואב, לא ידעתי עד כמה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025