פחות מחודש בעבודה חדשה ואני ממש מאוכזבת מהכל. מהשיחות עם אנשים התגלה המקום כלא מפתח עובדים גם מבחינת שכר וגם קידום תנאי רווחה על הפנים והרגשה כללית שמנסים לצמצם איפה שניתן ולפעמים על חשבון עובדים.
בתפקיד החדש יש הרבה עבודה שחורה במעמד ראיון אמרו לי קצת לכן לא לקחתי בחשבון. ומהיכרויות אנשים בחברה הבנתי שתפרו לתפקיד הזה 2 תפקידים. אני מגיעה ראשונה ויוצאת אחרונה שוחה בעבודה. העובד שעבד לפני עזב מאותה הסיבה שציינתי התעסק בעיקר בעבודה השחורה הרגיש שהוא מבזבז את הזמן על הניירת ולא מספיק להגיע לעיקר.
בהתחלה נתתי לזה הזדמנות כחלק מי זה שאני חדשה ולוקח לי זמן לעשות את הכל.
אך ההנהלה מכריזה שבעתיד כשיכנס לעניינים מחכה לי עבודה נוספת נרחבת ברבדים נוספים. אני לא יוצאת להפסקה עובדת כמו אנרג'י בין מטלה למטלה אין סדר ולא אירגון החברה לא יודעת להתנהל והצורת עבודה עצמה לקויה כשניסיתי להעלות את הנושא שאפשר לייעל את העבודה שלי. התשובה שקיבלתי זה מה יש בגדול- כי יש אינטרס שיהיה פראייר שיסגור את הפינות ויבדוק עבודה של כולם ויהיה אחראי עליה גם אם זה מאריך לי את העבודה פי כמה.
לא לשם כך הגעתי לעבודה הזאת וזאת לא עבודה אמורה להיות בתפקיד שלי.
אני חוזרת הביתה כמו אחרי מלחמה אין לי רצון וכוח לכלום בגלל הרובד המסיבי של העבודה השחורה. עכשיו הם יחסית עדינים איתי ומה יהיה בהמשך.
אני ממש מאוכזבת מעצמי שהלכתי על המשרה בעיניים עצומות. כל העובדים שם ממורמרים ובצדק ההנהלה צועקת על העובדים. אני לא רגילה לצורת העבודה הזאת וכמו שזה נראה אני הולכת לספוג הרבה מהם. העובדות שאיתי במשרד משקרות לי בענייני העבודה, מסתירות או נותנות לי נתונים מצוצים מהאצבע קיצר שמים לי רגליים.
מצד שני יש לי התחייבויות בהוצאות אני לא יכולה לעזוב את הכל עכשיו. זה גם לא נראה טוב אחרי חודש. ממש מתלבטת אם לתת לזה לפחות חודשיים שלוש כי ברגע שיתחיל לחפש מקום עבודה חדש לא יהיה לי ברירה להעדר מהעבודה והרבה לראיונות ואבחונים שכרגע עלול להראות לא טוב במעמד החודש שאני שם מצד שני חוששת שבהמשך יתחילו עוד יותר לעמיס אני יכרוס נפשית וגם פיזית ואז עלולה לעזוב בצורה פזיזה ולאבד כל הכנסה.
לחכות או לעזוב עכשיו?