אני בן 16, לפני שנתיים וחצי גרתי במרכז, הכל היה טוב ויפה, ואז עברתי לצפון.. ממש קצת לפני שעברתי התאהבתי במישהי מהמרכז, זאת הייתה אהבה שאני לא יכול לתאר.. דיברתי איתה, אמרתי לה שאני אוהב אותה, אבל היא לא הייתה מעוניינת בי, לאחר מיכן התברר לי שזה היה בגלל המרחק לאחר שעברתי. אחרי שהיא אמרה לי לא, מצבי רק התדרדר, את הקצת חברים שהצלחתי להשיג במקום החדש, איבדתי, לא יצאתי מהבית כמעט.. אחרי שנתיים שלא ירדתי ממנה, ובתקופה היו זמנים שדיברתי איתה על זה שוב, וזמנים שניתקתי איתה קשר לגמרה התחיל לרדת לי ממנה, אבל זה לא עזר למצבי רוח שלי, הרבה בנות היו מעוניינות בי בתקופה הזאת אבל דחיתי את כולם, אני לא מרגיש שאני מסוגל להיות עם מישהי שאני לא אוהב כמו שאהבתי אותה, ואני לא מרגיש שום דבר לאף אחת מאז... חברים שלי מהמרכז (שני חברים שבילדיהם באמת לא היה לי כלום) אמרו לי לנסות להיות עם מישהי אחרת, לנסות להכיר בנות אחרות, אבל אני לא מרגיש שאני יכול, אני לא מרגיש משיכה לאף אחת ואני מפחד שאני לא ארגיש את מה שהרגשתי אליה לאף אחת.. אין לילה שעובר בלי שאני בוכה, אני מרגיש בודד, אין לי עם מי לדבר על זה ביום יום, ואני כל היום נמצא בבית, ישן או משחק משחקים מפגרים במחשב... בקושי נפגש עם חברים..
כתבתי כאן בשביל להרגיש שדיברתי עם מישהו על זה, כי אני לא מדבר על זה כמעט עם אף אחד, ואשמח עם למישהו יש עצות איך אני יכול לצאת ממצבי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות