אני בת 26 ונמצאת בזוגיות ארוכה של כמה שנים.
הוא בן אדם טוב, נאמן, מכבד, עם לב ענק, ותמיד היה עבורי מקום בטוח. הבעיה היא שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז שהתחלתי ללמוד רפואת שיניים ולהתפתח מקצועית ואישית, אני מרגישה שהפערים בינינו גדלו.
אני מרגישה שיש בינינו הבדלים בסגנון החיים, בשאיפות, בצורת החשיבה, ולעיתים גם ברמת הסקרנות והעניין בתחומים שמעסיקים אותי . וביומיום זה כל פעם מתנגש ויוצר פער ועוד פער ואז נוצר גם מרחק מאוד גדול , הגענו למצב שאנחנו לא מצליחים לתקשר ולהבין אחד את השנייה אנחנו רבים כמעט על כל דבר ולא מסכימים על כלום. מצד שני, אני עדיין אוהבת אותו מאוד, מעריכה אותו, מכבדת אותו, והמחשבה לאבד אותו שוברת לי את הלב.
לאחרונה אפילו הגענו כמעט לפרידה, אבל כשזה הפך לאמיתי הרגשתי שיברון לב עצום ובחרתי לתת לזה עוד הזדמנות אנחנו בלופ הזה כבר הרבההה זמן !
השאלה שלי היא:
האם לדעתכם אהבה יכולה להספיק גם כשיש פערים בסגנון חיים, שאיפות ותחומי עניין?
והאם מישהו כאן היה במצב שבו אהב מאוד את בן או בת הזוג שלו, אבל לא היה בטוח לגבי ההתאמה לטווח הארוך? איך ידעתם מה נכון לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026