אני מפסיק לבקש סליחה ומתחיל לפעול, איך להתחיל את החיים מחדש?

אני בראשותכם אבקש סליחה על כמה נושאים כואבים,
סליחה על אותם הימים שהייתי ילד קטן ותמים אהבתי לערבב ביסלי עם במבה ומיצים מוגזים שאחר כך עם השנים הפכו לפצעים בפנים ושומנים בצדדים.
סליחה לכם ילדים יקרים שהייתם צריכים לזרוק עליי אבנים וכמובן שלא חסכתם בגידופים הרי אני ילד שמן עם פצעים בפנים.
סליחה אבא שלא הודעתי לך בהודעה לפני שני עשורים שיצא לך בן כישלון יכולת לשלוף אותו בזמן ולגמור על החלון.
אוי ולך אמא, סליחה ענקית את הרי אותי בבטן סחבת 9 חודשים חלמת על רופא או על איש עסקים אך קיבלת ילד עצוב חסר כישורים.
סליחה שגדלתי, סליחה שהבנתי שמתוק עושה מר בחיים ובחרתי במר בשביל להמתיק לו במעט את החיים.
סליחה לאותם קנאים, שאין לי צמיגים או רעב לממתק אך ורק רצון עז להרים ברזלים.
התגייסתי לצבא מתי שהייתי בתוך בור חברתי, הצבא זרק לי חבל הצלה ואין יום שאני לא גאה בעצמי שלא בחרתי להכין לולאה ולסיים את הסבל.
סליחה שאתם בחרתם להשתמט ואני בחרתי לשרת, שלוש שנים נתתי! קרביות
אבל הינה היום סיימתי לשרת, שנה עברה מאז ואני מילל לבדי בלילות.
סליחה, סליחה חברים יקרים שאני לא יוצא איתכם כבר למועדונים בגלל שאני מתבייש להתחיל עם נשים ברבים..
סליחה שאני לא רואה באישה חפץ ומרגיש טיפה מבוכה, הרי אצלכם הכל תלוי במידת החזייה.
סליחה שאני לא יכול להשתתף איתכם בשיחות החולין כאשר נשאלת השאלה "כמה סיבובים בלילה אתם מחזיקים?" די! נמאס לי! לענות תמיד על אותה השאלה בבדיחה
- "תלוי כמה זמן היא מחזיקה מעמד ולהרים את יד ימין".
סליחה לאותן נשים שראו אותי במסיבה ניגשו אליי ושאלו שאלה "מה נשתה היום?"
-"מה? אני ואת? כאילו נשתה ביחד?!" וקאבור עשרית השנייה מילמלו איזה בזבוז והתנדפו עם המנגינה.
ואם כבר אני נמצא בשוונג של בקשות הסליחה, אני חש התנצלות עמוקה לחן טל היקרה שבלילות אני מפשפש לה באלבומים אך מיד אחר כך נכנס לתגובות בעמוד שלה ונותן לייק למסיטים.

אני לא ביקשתי הרבה בחיים, אני פשוט רוצה חברים אחרים. כבר תקופה לא קצרה אני לא עונה להם לאף הודעה, הספיק לי לבקש סליחה.
אני רוצה חברים אחרים שימלאו לי חלל שהוא ריק כבר שנים אנשים ערכים טובים ותומכים. אני רוצה חברים! אני רוצה חברות!
אני רוצה בסה"כ להנות ואני אשמח גם לעצות והצעות.

סופש מהנה,
זה שמבקש סליחה תמיד