אני וההורים ביחסים סבירים מינוס
אמא שלי לא יציבה נפשית מה שגורם לה להיות יומיים שמחה ושבוע עצובה, לדוגמה
אבא שלי בתפקיד העציץ בבית והוא רק תומך באמא
תמיד יש מריבות טיפוסיות שסוחטות ממני כל חלקת סבלנות ואושר טובה והם אנשים מתישים וקשים שנשבר מהם מהר מאוד. ואני תמיד עצבנית בדיוק בגלל זה. אבא תומך באמא תמיד , ריבים ארוכים ומתישים שמביאים להתמוטטות עצבים.
יצאתי מהבית כמה פעמים וחזרתי שוב ללא יכולת להחזיק את עצמי
היום נחצה עוד גבול והוא הבחירות האישיות שלי בגברים
יש יזיז שנפגשתי איתו אתמול ואמא שלי לא קיבלה את זה. היא בטוחה שהוא מנצל אותי ושאני רוצה איתו קשר רציני וכל זה כמובן לא נכון. בכל מקרה זה ממש לא תחום השיפוט שלה. לכן החליטה לצעוק את הדיעה שלה כמו מטורפת בבית ולקרוא לי זולה וטענה שהיא מזלזלת באינטיליגנציה שלי. בזמן הזה השבתי לה צעקות שאומרות שלא אכפת לי מה הדיעה שלה ושתפסיק לצעוק היא הלכה לחדר שלה וסגרה את הדלת. חיכתה שאצא מהמקלחת והריב נמשך בצעקות שלה כלפיי והפעם הסיבה היא אופן הדיבור שלי כלפיה (והטענה הפעם היא למה אני צעקתי עליה) בקיצור העניין הגיע לרמות צעקה בלתי נסבלות שכל הקומה שלנו בבניין שמעה. בסוף היא אמרה שהיא רוצה לגרש אותי מהבית אם לא אפסיק להפגש איתו. כשאמרתי לאבא שלי הוא כמובן הצדיק אותה ולקח לי שעות להסביר לו בטלפון מה הבעיה עד שהוא תמך בי חלקית. בסוף אמר שהיא לא התכוונה לגרש אותי מהבית.
אני מרגישה שהריבים האלו לא לגילי ואין לי אנרגיות אליהם. אני מותשת...ויש לי עוד שנתיים לגור בבית עקב לימודים. מה לעשות? אני מקבלת פחות מ600 ש"ח בחודש לכן השכרת דירה לא אפשרית. האם יש דרך להפסיק לסבול את ההתנהגות הבריונית והמטורפת של האמא? הדרך היחידה היא לצאת מהבית ולהתעלם ממנה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות