אני עובד במוסד טיפולי, זה שנתיים, לפני חודש סיכמתי עם מעסיקיי על העלאה בשכר,
הם קבעו איתי פגישה לקראת סוף החודש דאז.
לקראת אותו תאריך, התגלה גידול ממאיר אצל המעביד, והחל מיד בהקרנות ותרופות.
בתלוש השכר לאחר אותו תאריך גיליתי, שהם הוסיפו לי בונוס של סך 250 ש״ח
ולמחרת מעבידתי קראה לי למשרדה, ושאלה אותי בעליצות פומפוזית : איך היה לראות את התלוש האחרון?! חשתי מאוד מושפל, בעיקר, משום שעשיתי הכנה בנושא גובה שכרי וכו׳, והיא טרפה את הקלפים בגסות.
אני חייב לציין שהיא אינה מעבידה ״קלה״..
ואז היא הטעימה שגם היא הייתה שמחה לתוספת כזו (!!!???)
ואף אמרה שהבונוס היה ״נטו״ , למרות שהבונוס המעליב כלל אינו נטו, משום שאינו נכלל בחישוב הפנסיה.
רציתי באותה רגע להגיש מכתב התפטרות,
אך לאחר לילה של התבוננות, חשתי שאסור לי לעזוב את העבודה משום מצבו של מעבידי, שאני בקשר מאוד טוב איתו, למרות שאני יודע שלא ארוויח העלאה כלשהיא בגין מחווה זו מצידי.
אני משמש כמנהל תפעול במוסד וכאשר אני מחסר יום אחד מהעבודה, העול נופל על מעבידי .
בנוסף אציין שמעבידתי מנהלת את המוסד ביד ״רמה״ ובעלה שחולה כעת נשלט ע״י
והדילמה שלי :
האם לעזוב את העבודה מיידית ולהרגיש טוב בכך שנקמתי במוסד,
או להמשיך לעבוד, אם כל חוסר המוטיבציה שחונק אותי, אך בו זמנית לעשות מעשה מוסרי, ובמקום לדבר כל חיי על ערכים טובים - ולא ליישם בשעת המעשה---
אמשיך לעבוד, ואתפטר בעוד שנה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות