לא נראה לי שאני סובל מבעיה חברתית, אבל אני בכל זאת מרגיש בודד...

קודם כל אני מזהיר זו הולכת להיות חפירה נקווה שזה לא ירתיע אתכם כי אני ממש צריך עזרה

שלום אני בן 20 ומשרת כחייל בבסיס פתוח ועושה יומיות.
מה שמביא אותי לכתוב פה הוא שבזמן האחרון אנשים שאני מחשיב כחברים שלי פשוט מסננים אותי ולכן נכנסתי להרגשה קשה של בדידות ואני רוצה לספר על עצמי באריכות ולוודא שלא קיימת לי בעיה חברתית שאני לא מזהה אותה.

קודם כל סיפור הרקע שלי:
בתקופת הבית ספר היסודי בכיתות א'-ג' היו לי חברים אבל נחשבתי בקבוצת ה"לא מקובלים" (שטויות של ילדים קטנים), אבל בכיתה ד' עשיתי שינוי חברתי ועד סוף בית הספר היסודי החיים החברתיים שלי היו מלאים ומספקים.

כשעברתי לחטיבה (הבית ספר תיכון והחטיבה היו יחד) הלכתי לבית ספר שלא מרבית הילדים שהיו איתי ביסודי הלכו אליו משום שבאותו זמן הייתה לו תדמית קצת בעייתית והלכתי לחטיבה אחרת בעיר שלי שלא הייתה הכי קרובה אבל גם לא הכי רחוקה והמשכתי לשם עם חבר אחד מהיסודי ועוד ילדה אחת בסך הכל.

בחטיבה התאקלמתי מהר מאוד והחיים החברתיים שלי היו סבבה עד סוף כיתה ט' והמעבר לכיתה י' שבה החלפנו כיתות בגלל המגמות שהרחבנו לבגרויות ו 2 החברים הכי טובים שלי עברו לבתי ספר אחרים מסיבותיהם שלהם.

בקיץ שבין ט' ל-י' החיים החברתיים שלי נעלמו לגמרי אבל באותה נקודה זה לא כל כך הפריע לי כי רציתי בעיקר לנוח בחופשת הקיץ ולהתבודד ולנקות את הראש.
לאחר מכן שהגעתי לכיתה י' התאקלמתי יפה מאוד והייתי מרוצה מאוד מהשהות בבית ספר מבחינה חברתית בכיתות י' עד יב' אבל שם התחיל להציק לי בקטנה העובדה שבשעות אחר הצהריים החיים החברתיים שלי כמעט נעלמו אבל עדיין זה לא הפריע לי באופן משמעותי כי בשעות שאחרי בית הספר התרכזתי בלימודים וגם בלנקות את הראש מאותה השקעה בלימודים. לקראת סוף יב' כבר ממש התחיל להציק לי כי זה הגיל שממש מתחילים לצאת לבלות אבל במקום לנסות ליזום פגישות בשעות הערב והסופ"ש עם חברים העדפתי עוד יותר לשקוע בתחביביי האישיים בעיקר בגלל רצון לברוח ממריבות רבות עם ההורים על הלימודים (מריבות לגיטימיות של בני נוער עם הוריהם) כי ההורים שלי רצו שאני אלמד נון סטופ וזה עיצבן אותי כי כן השקעתי אבל הם שכחו שאני בסך הכל נער שצריך ליהנות מהחיים ובאותה תקופה גם סלדתי מעיקר הבילויים שהיה שתיית אלכוהול בסופי שבוע ותחרויות מי יותר שיכור כי זה נראה לי שטחי ומגעיל וזה מה שעניין את רוב ילדי התיכון, גם ילדים שנחשבו לטובים ומצטיינים בלימודים.

סיימתי את התיכון עם תעודת בגרות טובה (ציון ממוצע 91) עם 4 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות אנגלית ומגמה שנחשבת טובה כך שסך הכל ההשקעה בלימודים השתלמה
בין סוף התיכון לגיוס היו לי 5 חודשים שבמהלכם לא עשיתי כלום (דבר שאני מצטער עליו מאוד בדיעבד) כי רציתי לנקות את הראש מתקופת בית הספר ואני מאוד מצטער שלא עשיתי פסיכומטרי ולכן רוב התקופה הזו עברה עליי בשיעמום כי נותרו לי 3 חברים אנשים שהייתי נפגש איתם: אחד מהיסודי שהמשיך איתי לתיכון,אחד מהחטיבה שעבר לבית ספר אחר ואחד מהתיכון.

ועכשיו מתחיל פרק הצבא, הפרק הטוב בחיי מבחינה חברתית:
בצבא אני פשוט נהנה מכל רגע בבסיס (דבר נדיר לחייל). התפקיד שלי הוא תפקיד שאני מאוד מרוצה ממנו הבסיס נוח לי מבחינת הגעה וקרבה והחבר'ה שאני משרת איתם פשוט מדהימים. התחברתי למלא אנשים, בנים ובנות וכן יוצא לנו להיפגש מדי פעם מחוץ למסגרת הצבא שזה דבר מרשים כי כמעט כל אחד בא מעיר אחרת ולכל אחד יש את החברים שלו מהתיכון אבל הצלחתי להיפגש עם חברים מהצבא: לראות בפאב משחקי כדורגל,לראות באיצטדיון משחקי כדורגל,פעם אחת להיפגש בפאב בנים ובנות ביחיד,פעם אחת קארטינג ופעמיים במסעדות וכמו שאמרתי פשוט אני פורח מבחינה חברתית וגם מקצועית בצבא.

ועכשיו לפואנטה אחרי כל החפירה: כמו שאתם בטח מניחים אי אפשר להיפגש עם החברים מהצבא כל סופ"ש כי לכל אחד יש את החברים שלו וזה גם בעייה לוגיסטית לבוא כל שבוע כל אחד ממקום אחר אבל כן יוצא להיפגש עם אותם חברים מהצבא בין אם זה בחבורה ובין אם זה עם בן אדם אחד או שניים פעם בשלושה שבועות או חודש בערך. אז מה אני עושה בשאר הזמן הפנוי שלי? באמצע שבוע אני הולך לחדר הכושר בבסיס 3 או 4 פעמים עם עוד חברים מהמשרד ומאוד מרוצה עליתי כמעט 10 קילו בשנה האחרונה של שרירים,התנפחתי וזה יושב ממש טוב על הגובה שלי (אני מעל 1.90 מטר) וזה ממלא לי את הזמן בערבי אמצע השבוע. אבל בסופי שבוע הבעיה היא ששמרתי על קשר עם 3 חברים בלבד מהתיכון והחטיבה שהזכרתי קודם וגם הם אנשים קצת מתבודדים וחיי החברה שלהם לא עשירים אז עיקר הפגישות איתם הם הליכה לסרטים,לשחק כדורגל וכדורסל קצת,אכילה במוזס או BBB,ללכת לים קצת ולעיתים נדירות לפאבים ואחד מהם משרת בבסיס סגור אז יוצא לי להיפגש איתו פחות כך שלא יוצא לי להרחיב את מעגל החברים מחוץ לצבא ונוצר מצב שברוב ימי שישי בלילה אני נשאר בבית בודS כי יש לציין שאנחנו לא חבורה אני מכיר את 3 החברים האלה בנפרד כך שכל פעם אני נפגש עם אחד מהם, בנוסף אני בן יחיד דבר שמאוד תורם לתחושת הבדידות כאשר אני שוהה בבית

בתקופה האחרונה קרו לי 2 דברים מנוגדים: בתקופת חופשת סוכות (ג'ובניקים מקבלים חופש מהצבא בסוכות חח) הצלחתי לקבוע הרבה מאוד דברים גם עם חברים מהצבא וגם עם החברים מחוץ לצבא אז הרגשתי מאושר וגם הצלחתי לקבוע להיפגש עם עוד 2 חברים טובים מהעבר שלא הייתי איתם בקשר שנים בכלל שאחד שהיה החבר הכי טוב ביסודי לא הלך לאותו חטיבה כמוני והשני עבר בית ספר בתום החטיבה ונפגשתי עם שניהם פעמיים כל אחד ומאוד נהנתי וחשבתי שהנה אני מצליח להרחיב את מעגל החברים אבל הופ, בשבועות האחרונים הכל התהפך 2 החברים האלה הבנתי שאני לא יהפוך עוד פעם לחבר שלהם אחרי כל כך הרבה שנים ועוד 2 חברים מהשלושה ששמרתי איתם על קשר מסננים אותי לפעמים ואני מפחד להישאר רק עם חבר אחד שהוא באמת נאמן וחבר טוב

אני חייב לציין שאף אחד מהאנשים שמחוץ לצבא לא בעל מעגל חברים נרחב אלא גם בעל מספר מצוצמם של חברים וגם סוג של מתבודדים (הם גם אמרו לי בעבר שהם מרגשים חוסר בחיים חברתיים בעצמם לפעמים) לפעמים כך שיכול להיות שהם מסננים אותי כי הם לא חברתיים ולא כי הם לא סובלים אותי או חושבים שאני חופר להם.
לעומת זאת החברים בצבא הם אנשים חברתיים מאוד בעלי מעגל חברים נרחב כך ש זה לא שאני מתחבר רק למתבודדים

השאלה שלי אחרי כל החפירה הענקית הזאת היא: האם אתם מזהים אצלי איזושהי בעיה חברתית כיום או בעיקר בעבר? מה אתם ממליצים לי לעשות כדי להרחיב את מעגל החברים שלי כך שבכל סופ"ש אני אצא לבילוי עם אנשים ואני ארגיש מסופק מאוד? כי אני חייב לציין שכל פעם יש ניגוד ענקי בין הההרגשה המדהימה בצבא לריקנות והבדידות בסופי השבוע וזה מה שמאוד מפריע לי.

אני חייב לציין שלמרות החפירה אני כיום במציאות לא חופר בניגוד להודעה זו שחפרתי בה כי סיפרתי ברבה על עצה בגלל שאני צריך עצות ובעל מודעות עצמית גבוהה ובעל ביטחון עצמי די סביר (יכול להיות שבעבר הייתי די חסר ביטחון אבל כיום לא ) ולא פחדן או הססן או שחצן מצד שני ובעל הופעה מרשימה מבחינה חיצונית (אמרו לי את זה מספר אנשים ואני די יודע לזהות מתי מחמיאים סתם ומתי זה באמת ).אני מודע לזה שאני לא בן אדם מושלם ומודע ליתרונות והחסרונות שלי ואני יודע להעסיק את עצמי ובעל תחומי עניין מגוונים כך שאני לא נראה לי שאני בן אדם משעמם,אני איש שיחה די מעניין ובעל חוש הומור די טב ואנשים העידו לי על זה כך שאני חושב שכיום כן יש לי את היכולת והתכונות לצבור חברים חדשים, אבל אני צריך עזרה באיזה מסגרות אני יכול להכיר אנשים נוספים?

מודע מראש על העזרה ומקווה שתענו ולא תירתעו מהחפירה