יום הולדת ממש לא שמח, מרגישה נורא!

אני מרגישה נורא!
היה לי אתמול יומולדת 20 ובמקום לשמוח שאני משנה קידומת או משהו כזה, אני פשוט מרגישה- עוד מאתמול- מזעזע. חושבת על מה עשיתי עד היום ולא מאמינה שזה ההישג שלי, לא מאמינה שאני נמצאת במצב המחורבן הזה.
אני מתנצלת מראש על החפירה אבל זה מה שאמורים לעשות באתר הזה, לא?
בנוגע לעבודה- אני עובדת במקום שבכלל לא קשור אלי ולמה שאני אוהבת. ניסיתי להתקבל לעבודה שאני אוהבת מבלי ללמוד קודם לתואר (זאת עבודה שבתכלס מצריכה פרוטקציות) אבל לא הלך לי. אז נרשמתי ללימודים של המקצוע הזה בתקווה שיום יגיע ואצליח להגשים את החלום.
אז כרגע אני עובדת באיזה מקום שכל קשר אלי ולמה שאני רוצה הוא מקרי בהחלט. אנשים מגעילים, צועקים עלי, לא נחמדים, חושבים שאני עובדת אצלם למרות שכל מה שאני רוצה לעשות זה להעניק להם את השירות הכי טוב שאני יכולה. אבל זה לא משנה לאנשים. (עכשיו באמת אני מבקשת שמי שקורא את זה, אז פעם הבאה שהוא מקבל שירות מאיזה נציג שירות/ מלצר/ מוכר/ וואטאבר, בבקשה לא משנה כמה אתם עצבניים- תהיו נחמדים. אנחנו לא שק החבטות של כל מדינת ישראל. בבקשה תהיו קצת יותר נחמדים למי שנותן לכם שירות).
בקיצור, אז כרגע בת 20 עובדת בעבודה מעפנה אבל מה שמנחם אותי זה שאני עדיין צעירה ואני מקווה להגשים את החלומות שלי.
בקשר לחברות- וואי על זה יש לי הרבה מה להגיד. אני לא בנאדם שמתחיל לדבר עם אנשים מיוזמתו, זה קשה לי, זה הטבע שלי. הרבה פעמים תופסים אותי כסנובית למרות שאחרי זה כשמכירים אותי מבינים שכל הקטע הזה של "אני לא מדברת עם אנשים" זה בגלל ביישנות כי כשאני מתחילה להכיר אנשים אז אני נפתחת ואני מצחיקה ואני תמיד מדברת ומעודדת ותמיד עם חיוך לא משנה מה המצב רוח שלי.
אין לי הרבה חברים . למעשה אין לי חברים בכל.
בתיכון הייתי חברה של כולן, באמת ילדה טובה שמתחברת עם כולן. 25 בנות שכולן חברות שלי. אבל עכשיו? זה ממש לא ככה.
בתיכון היו לי מתוך 25 בנות (למדתי בתיכון רק של בנות) איזה 5 חברות טובות. 3 רבו איתי וניתקו איתי קשר בצורה קיצונית, כל אחת בתורה (ואני לא ארחיב על זה כי זה פשוט סיפורים ארוכים ממש) ועוד 2 כבר התחתנו עם ילדים ואין ממש דרך לשמור איתן על קשר (כי הן עסוקות) ככה שמהתיכון לא נשארו לי חברות, למה? בבקשה:
לדוגמא, אחת התחתנה שנה שעברה. היא הזמינה את כל הכיתה (בצורה הכי מפגרת שיש שזה דרך וואצפ ופייסבוק) אבל משום מה אותי היא שכחה להזמין. שכבה שלמה היא הזמינה דרך וואצפ ופייסבוק ואותי- שלמדה איתה מכיתה א, שגרה בשכונה שלה ברחוב המקביל אליה, היא לא טרחה אפילו להרים טלפון ולספר שהיא מתחתנת.
רוצים עוד? הנה: עוד שבוע מישהי אחרת מהתיכון שלי מתחתנת. היינו חברות לספסל הלימודים, תרתי משמע. מכיתה ט עד י"ב ישבנו ביחד. הבחור שהיא מתחנת איתו זה בחור שאני הכרתי לה בכיתה ח', מאז הם ביחד. נחשו מה? היא הזמינה את כל הכיתה חוץ ממני. אני לא מבינה- או שהיא שכחה אותי (למרות שזה מפגר כי מה- את באמת שוכחת את מי שהכירה לך את בעלך?! את באמת שכחת מי ישבה לידך 4 שנים ברצף והייתן חברות ממש טובות?!?!?! ) או שהיא ממש שונאת אותי למרות שלפי מה שזכור לי אנחנו בכלל לא בריב אלא פשוט הקשר התנתק.
אני עכשיו סטודנטית ואתם יכולים להגיד שאני אכיר חברים חדשים בלימודים שלי. אבל מי שמכיר את האוניברסיטה הפתוחה יודע שקשה להכיר שם אנשים. זה לא באמת לימודים של יום יום עם אותם אנשים, זה שיעור של פעם בשבוע למשך שעתיים למשך שלושה חודשים ככה שאין דרך בכלל להכיר אנשים כי כל 3 חודשים האנשים שלומדים איתך מתחלפים וכבר אמרתי שקשה לי להכיר ולוקח לי זמן, אז עד שאני נפתחת כבר נגמר הקורס.
זה מפגר להתבאס בגלל זה אבל על הוול שלי ביומולדת כתבו לי איזה 5 אנשים מזל טוב (3 מתוכם זה בני משפחה) מתוך 500 חברים שיש לי בפייסבוק. ואני תמיד כותבת לכולם, ומשקיעה בברכות אישיות כאלה. אני תוהה האם אני כזה בנאדם גרוע בלי חיי חברה?! מה קרה לכל החברים שלי? מה קרה לזה שפעם לפני שנתיים בגיל 18 עוד היה לי קשה לענות לכולם כי כולם דיברו איתי בו זמנית ואיחלו לי מזל טוב והיום אני רק חושבת איך זה הגיוני שאשכרה נשארתי בלי חברים בכלל?! לאן כולם נעלמו?
ובקשר לחבר-בן זוג. אני חושבת שאני נראית סבבה. לא פצצת על אבל באמת אני חושבת שאני נראית בסדר, אבל בחיים לא התחילו איתי. אז החלטתי ליזום ואני מתחילה עם בנים בקטע חמוד לא באה בקטע של בלחי"ת או משהו אבל הבחורים של היום.. או שהם מקסימים ממש שדוחים אותי בנחמדות ולא גורמים לי להרגיש פאדיחה עם עצמי, או שהם מתעלמים ממני בצורה שגורמת לי להרגיש מפגרת לחלוטין וזה מוריד לי עוד יותר את הביטחון העצמי שכבר אין לי.
גיל 20 ואני מרגישה נורא. פשוט נורא .
אני לא טיפוס של פאבים ומועדונים וכאלה, אני יותר טיפוס ביתי שאוהב לדבר על נושאים עם תוכן ולא סתם לצאת להשתכר ולהכיר אנשים ולהעביר איתם את הלילה ואז יום למחרת ביי. ממש לא. אני אהובת קשרים ארוכי טווח עם אנשים ואני פשוט לא מבינה למה אין לי חברים!