אני בדיאטה ובמהלכה ירדתי 10 קילו כאשר לא אכלתי מתוקים ופחמימות הפחתתי משמעותית. הייתי חזקה יחסית בפני מתוקים למרות שזו ממש האהבה שלי ואני גם די חיה בתוך בית כזה.
אחרי תקופה הייתי שבורה מאוד, כל דבר מתוק וקטן שבר אותי.
בכל פעם שבאתי במגע עם עוגה, פשוט היה לי התקף בולמוס קשה.
התחלתי לטרוף ולטרוף, והמוח אמר להפסיק אבל הגוף לא היה מסוגל אחרי כל כך הרבה זמן שזה היה חסר לו, זו כאילו לא הייתי אני שאכלתי. כאילו שהגוף שלי לא היה נתון בשליטתי. אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה.
עם הזמן עליתי מתוך ה10 קילו האלה, 7 קילו. 7 קילו החזרתי.
אז החלטתי לעשות יום מותרות: יום שבו מותר לי לאכול פחמימות ומתוקים.
אבל זה יוצר בעייתיות, כי אני עולה בטיל במשקל. ביום כזה אני עולה כ2 קילו.
כל השבוע אני עובדת להוריד 2 קילו עד יום מותרות בו אני מחזירה אותם, וזה תוקע.
מה גם שמאז הדיאטה כל החיים שלי סובבים סביב אוכל:
כל הזמן מחשבת מתי הארוחות ביניים, מתי הארוחות, ומחכה להן כל הזמן.
בארוחות משפחתיות כמו חגים אני תמיד האחרונה שמסיימת לאכול.
אני יכולה לראות צלחת עם שאריות אוכל ופשוט להתחיל לזלול את השאריות מהצלחת.
התחלתי גם להתענג על מאכלים שפעם לא ראיתי בהם כזה עילוי, כמו אורז וכאלה.
פעם אמא שלי חשבה שאני לא אוהבת עוגות, אבל זה לא נכון, לא אכלתי כי זה לא עניין אותי. היום כל דבר קטן הורג אותי מבפנים!
נהייתה לי תאווה נוראית לאוכל, ותאווה עוד יותר נוראית למתוקים...
והכל רק בגלל הדיאטה.
אני מרגישה שהדיאטה הפכה אותי לבהמה. לא שמנה בגוף אבל שמנה באופי.
נמאס לי, מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025