בעלי בגד בי; להתגרש ולהפיל את הילד?

אני ובעלי התחתנו לפני שנה, אחרי שהיינו יחד במשך שנתיים. ביחד סך הכל במשך 3 שנים.. כשהכרנו התאהבתי בו אהבה עיוורת, הוא היה מדהים כלפיי ואהב אותי מאוד, היינו פשוט מאושרים, הציע לי נישואים שנסענו לקאן, התחתנו, הכל טוב ויפה. לאחרונה גיליתי שאני בהריון, לא מתוכנן, שבוע 6, ישר התחילו תופעות לוואי וועשיתי את הקישור עם אותן פעמיים לא רצופות ששכחתי גלולה.. באמת האמנתי שיהיה בסדר.
בעלי עובד בחברת השקעות מוכרת במסגרתה הוא טס לחו״ל לא מעט, כשסיפרתי לו על ההריון הוא בדיוק חזר מנסיעת עסקים, היה מופתע מאוד, שנינו כרגע לא בשלב לילדים, רק סיימתי תואר שני, אני מעדיפה לבסס את עצמי בעבודה, ולהביא ילדים בלב שלם, שאוכל לבלות איתם את הזמן שמגיע להם. יום למחרת הוא חזר הביתה מוקדם, התקשר וביקש שאבוא מהר, יצאתי מהעבודה והגעתי לדירה שלנו, הוא ישב בחדר שינה, ביקש ממני לשבת לידו וסיפר לי שהוא בגד בי במשך תקופה, עם איזה פוסטמה מהמשרד.
רציתי להיקבר באותו הרגע, התחלתי לבכות, אמר שהוא כל כך מצטער, שזה לא קשור אליי, שזה יצר מיני בלבד בעת שהיותיו בחו״ל, שקשה לו ועוד תירוצים פתטים, שהוא יפסיק עם זה עכשיו כי אני בהריון ו״נשקם את הקשר״. הגרסאות שלו סותרות, מצד אחד רק סיפוק מיני, מצד שני תמיד עם אותה בחורה מה שמעלה חשד על רומן ואפילו רגשות קיימים. עוד יותר הכעיס אותי שפתאום בגלל שאני בהריון זה צריך להיפסק, לא וכשסתם היינו זוג נשוי זה בסדר?? תמיד השקעתי בחיצוניות, אני אישה נאה ומושכת, אם זה הלבשה תחתונה, איפור עדין, שומרת על כושר, גנטיקה טובה, תכשירים יקרים מה לא.. אבל הוא שכח הכל, מי זאת אשתו שמחכה לו בבית, אוהבת אותו, סומכת עליו, דואגת לו, לא כובלת אותו ודוחפת אותו להצליח גם במחיר של געגועים קשים. והזבל הלך ובגד. אני רוצה להתגרש, הודעתי לו, כרגע הוא ישן בסלון, ושיקח גם חדר במלון, לא מעניין אותי. הפגיעה הזאת כל כך כואבת, משפילה, מילא תגידו בחורה מוזנחת שלא דואגת לזוגיות, עם כל ההשקעה שלי, הכל תמיד מושלם וכמו שהוא אוהב, הלך עם איזו עלובה, ועוד באופן קבוע. מאז אני לא מדברת איתו, לא רוצה לראות אותו, נגעלת ממנו וכועסת, בעיקר פגועה. כל האהבה שהייתה לי אליו התחלפה ברגע בסלידה נוראית. איזה מן גבר זה שבוגד? רע לך? לא טוב לך? נפרדים. לא מאחורי הגב, כמו סכין, כמה השפלה, כמה כאב. אני חושבת ברצינות על להפיל, אני בשלב שאפשרי הפלה תרופתית ואין לי יותר מידי זמן להחליט, אני לא רוצה שהאפס הזה יהיה אב ילדיי, לא מגיע לו. עדיין לא סיפרתי לאף אחד, אם זה לאמא אחיות חברות, לא על ההריון ולא על הבגידה, אני מתה מבושה.. מה עושים במצב כזה? הפחד הכי גדול שלי הוא להתעורר ביום בהיר ולגלות שאני חיה עם טיפוס בוגדני ושקרן שיבגוד בי שוב. אשמח לעצות, תודה מראש.