מעוניינת בחבר הכי טוב של האקס

היה לי חבר במשך 4 חודשים שמאוד אהב אותי, גם אני אהבתי אותו אבל הרבה פחות מהדרך שהוא אהב אותי.
נפרדנו. כי הוא היה מאוד אובססיבי ומאוד קנאי והרגשתי שזה מפריע לי במהלך החיים והשגרה.. הוא לא היה קנאי רק כלפיי בנים אלא גם חושב שאני מעדיפה את חברות שלי על פניו ועשה לי המון קטעים ופרצופים כל פעם שבחרתי לצאת עם חברות במקומו.
חברות שלי חשבו שזה מקסים אבל אני לא יכולתי עם זה כבר.
נפרדתי ממנו בצ'ט בפייסבוק, כי לא האמנתי שאצליח להיפרד ממנו פנים מול פנים ולא רציתי להיות חלשה מולו, לא רציתי שהוא יישכנע אותי שנישאר ביחד וידעתי שהוא לא יוותר בקלות.
הוא כעס עליי מאוד ונפגע ממני, ולמרות זה כל יום הוא שלח לי הודעות כמה אני חסרה לו ופשוט התעלמתי.
שבוע אחריי הפרידה הוא הפסיק לשלוח ופתאום כן חיכיתי להודעות שלו.. ידעתי שזה לא בסדר.....
אז פשוט החלטתי לצאת למסיבה ולשכוח ממנו!! אז יצאתי עם חברות למסיבה בנמל.. ולא יודעת אם זה גורל או לא אבל.. כשהיינו במועדון ראיתי אותו עם החברים שלו באותו המקום!!
הם ניגשו אלינו והתחילו לרקוד איתנו ובמיוחד האקס.. כל הזמן רקד סביבי וניסה לנשק אותי ולא זרמתי עם זה אמרתי לו שיעזוב אותי כי זה נגמר..
הוא ממש כעס ויצא החוצה וחברים שלו נשארו איתנו בפנים ורקדו איתנו.. אבל כבר נהרס לי כל המצברוח.
החבר הכי טוב שלו כל הזמן אמר לי לחייך, ושהכל בסדר... שהוא יתגבר בסוף ולא לקחת את זה קשה.
הוא רקד איתי וכל הזמן הצחיק אותי ולאט לאט כבר התחלנו להתרחק מכולם
חברות שלי כל הזמן סימנו לי להתרחק ממנו ולהפסיק להתבודד איתו.. אבל לא היה לי אכפת .. היה לי פשוט כיף איתו.
התנשקנו. אף אחד לא ראה. ואז שוב ושוב. הכל הרגיש די מושלם.
האקס ראה אותנו. לא שמתי לב אפילו מתי הוא נכנס שוב למועדון והוא היה ממש שיכור הוא לא ניגש אלינו אלא התחיל לרכל עלינו עם החברים שלו. ואז הרגשתי הרגשה מגעילה.. איך יכולתי לעשות דבר כזה?! אמרתי לחבר שלו שנדבר כבר והלכתי אל חברות שלי אמרתי להן שאני רוצה הביתה
כל המבטים של חברות שלי וחברים שלו הופנו אליי.
חזרתי הביתה והחלטתי להתנצל בפני האקס ובחיים לא לדבר עם חבר שלו שוב..
חבר שלו שלח לי הודעה יום אחריי ודיברנו על כל דבר אפשרי! חוץ ממה שקרה.
וכל יום שעבר דיברתי עם החבר יותר ודחיתי את הודעת ההתנצלות שרציתי לכתוב.
עברו שבועיים וחצי.. שאני והחבר מדברים כל יום והאקס לא מדבר עם שנינו.
התחלתי לחשוב שאולי אני בכלל לא צריכה להתנצל וככל שהוא כועס יותר ככה הוא יתגבר עליי מהר יותר. ואם זה היה נגמר כך הכל היה בסדר..
אבל.. אני חושבת שאני ממש בעניין של החבר ואני בדילמה אם לנסות איתו משהו או פשוט לשכוח הכל?
חברות שלי ממש נגד העניין הזה. והן היו מעדיפות שלא נדבר בכלל.
גם אני חושבת שעדיף שלא נדבר אבל הרגש משלט על ההיגיון?
שכל יום אני רק מחכה שיישלח לי הודעה...שהשיחות זה הדבר היחידי שאני נהנת ממנו במהלך היום...שאני ממש רוצה לפגוש אותו. להתנשק איתו שוב.
אני לא מצליחה לוותר ולשכוח.