היי, חשוב לי לציין שאני מגיעה מהמגזר הדתי. כבר כמה שנים שכל מה שאני שומעת זה מתי אני מתכוונת להתחתן, ומה עם חבר וכל מיני הערות כאלה.
אני שונאת את כל התרבות הזאת של ההידחפות לחיים של אחרים. שכולם חושבים שקל לי מאוד להיות לבד.
כבר כמה שנים שאני יוצאת לדייטים, ועדיין לא מצאתי חבר רציני.
לעומתי, אחותי שקטנה ממני בכמעט שנתיים כבר נמצאת בקשר רציני שנראה שמוביל לחתונה. עקב העובדה שכל הזמן משווים בינינו ואני מרגישה שידי על התחתונה אני מתחילה מאוד לזלזל בעצמי ולהיות פסימית, שהיא מוצלחת ולי כנראה יש איזשהי בעיה.
שלא תבינו לא נכון, אני מאוד מפרגנת לה, אני שמחה שהיא מצאה את בחיר ליבה, אבל תוך כדי גם צובט לי בלב.
אני יודעת שכשהוא יציע לה נישואים (וזה כנראה יגיע בקרוב) זה ישבור אותי.
אני רוצה לשמוח בשבילה, ואני אפרגן לה מכל הלב, אבל הלבד שלי יאכל אותי מבפנים ואני באמת מפחדת שאני אשבר וארגיש חרא עם עצמי.
איך לשנות את התחושה הזאת?? מה אני צריכה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025