היי..
במהלך חיי (בת 18) עבדתי בלא מעט מקומות עבודה, כמובן שלא הסתדרתי עם כולם אבל עבדתי למרות היחס המשפיל והשכר המינימום המועט מכיוון שהייתה לי מטרה כלשהי. חוויתי עלבונות, מריבות..
כיום, השגתי את המטרה בעמל רב. אני גאה בעצמי על כך.
זה היה רקע כללי,
מצאתי עבודה חדשה, התנאים סבירים, אנשים על רמה, משלמים לי נסיעות, שעות נוחות..
התחלתי לעבוד בסוף חודש שמיני.. באותו זמן המשכתי לחסוך, וכשהשגתי את מה שככ רציני, ירדה לי המוטיבציה.
לאט לאט התחיל להימאס לי.
אני מרגישה שאני עובדת ללא חשק...
זו כמובן עבודה זמנית.
נמאס .....
מהמנהלת - בכל פעם נותנת לי מטלות כמו - לטאטא, להעביר סמרטוט..
אני מרגישה שהיא בוחנת אותי בכל פעם.. תמיד יש לה הערות!
בהתחלה הבלגתי, הייתי סבלנית.. אבל ככל שעובר הזמן זה נהיה מעיק..
אין לי חשק להמשיך שם. זה לא שאני זקוקה לכסף..
בעבר הייתי, אני לא מזלזלת חלילה. אני חוסכת לבילויים, לדברים שאני זקוקה להם שבמהלך התקופה האחרונה לא הרשיתי לעצמי.
מגיע לי, בשיא הכנות.
כנל לגביי העובדת - יש עובדת בלתי נסבלת, שמההתחלה עוקצת ועושה בכוונה. אני מרגישה שאנחנו בתחרות מי תמכור יותר, והאמת זה מתיש אותי.
אין בינינו תקשורת, אני לא סובלת אותה. היא מחלקת לי הודעות כאילו היא אחת המנהלות.. בהתחלה לא עניתי, וכרגע אני על סף עצבים.
עד שאתפוצץ ואתווכח איתה מול כולם.
היא מתנשאת, מלקקת ללקוחות, צרת עין.. אמן תפוטר.
באופן כללי, חסכתי 3500, סכום מכובד לדעתי.
אני מתגייסת בעוד חודש, כך שבראיון עבודה (כפי שאתם מבינים הייצי זקוקה נואשות לכסף)
אמרתי שאני מתגייסת בעוד 5 חודשים, כלומר פברואר ואין לי תפקיד. .
בסופו של דבר התקבלתי.
אני זהירה ושוקלת מילים לפני שאני עונה.
אמרתי לעצמי שאין לי ברירה, אמשיך לעבוד עוד חודש וזהו.
גם ככה אני מתגייסת.. לא?
הבעיה היא, איך אני אומרת לבוסית שאני מתגייסת?
תכננתי לומר לה שבועיים מראש שקיבלתי צו גיוס חדש, אבל היא תפטר אותי נכון?
מה הייתם עושים במקומי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות