חברה שמזלזלת, היא ממש מרושעת כלפיי, איך ממשיכים הלאה?

היי לכולם
יש לי חברה מהילדות שאנחנו מתקרבות מדי פעם. לאחרונה התקרבנו ו...היא ממש מרושעת כלפיי. זה מתבטא ביחס שלה ברגיל.
אני באמת מנסה להיות הכי חמודה אליה, כי אני אוהבת אותה באופן עקרוני לכל הפחות.
המעשים שלה כאלה:
היא יכולה פתאום לקחת איזה משהו, לזרוק אותו אליי ככה שינחת על הרצפה, ולהגיד "הנה קחי את זה, תשתמשי, רצית, לא?".
היא יכולה ממש לזלזל במוצא שלי, באג'נדות שלי, במקומות שאני הולכת אליהם, באנשים שאני נפגשת איתם ועוד. אני יכולה לקבל ביקורת, אבל לא בצורת דיבור מרושעת :/
היא יכולה פתאום להתפרץ בכעס, בבכי או בשמחה.
אם אני עושה משהו לא בסדר - אז עננה שחורה תרד עליה... והיא תפגין כלפיי כעס מרוחק כזה בלי להגיד מה קרה... ולא תמיד קל לי לנחש. אם אני מבינה מה קרה, אני מתנצלת. אם לא? איך אני אגיב? אם בכלל זה בגללי. כי לפעמים אני מרגישה שהיחס שלה אליי תלוי בדברים חיצוניים שלא תלויים בי, כמו חיים רומנטיים.
או נגיד כשאנחנו ביחד היא מדברת בווצפ עם אחרים לעתים לזמן ארוך. אני ממש משתדלת לא לעשות את זה... לא נראה לי נורמטיבי לחפור עם אחרים ועוד כשאתה רק עם עוד אחד איתך! מילא שיש לבנאדם השני עוד מישהו, אבל כשרק שניים? זה בפירוש לייבש.
כפועל יוצא, אני מתרחקת ממנה, ואני לא הכי רוצה את זה. כלומר יש לי עוד חברות שאני אוהבת מאד והכל, ואין לי בעיה גם להיות עם עצמי כשהשאר עסוקים. אבל... כשהיא כן חמודה אז היא מקסימה מאד, מלאת אהבה ופרחים ופרפרים. ואז אני מגיבה לזה הכי טוב בעולם וזה מרגיש מושלם.
אני מרגישה שאני נותנת לה ממש הרבה - בילויים משותפים, מתנות, אקשיב לה, אם היא תקרא לי ואני די פנויה אז אבוא, אם היא תבקש משהו ואני יכולה - אעשה. ברור שיש לי חיים מעבר וגם לה, וכל מה שניתן אז ניתן ב-100% אהבה... אבל... אני לא אוהבת שמזלזלים בי בשום פנים ואופן, כי זה לא יחס ראוי לבנאדם, אני מרגישה שזה יחס שנותנים לבובה שחייבת לשרת אותך.
אבל השאלה היא, האם זה משחק? מה אמיתי ומה לא? מה הרגש האמיתי שלה כלפיי? האם הזלזול מגיע מכוונה לפגוע בי או בגלל שזה האופי שלה לעתים? איך אני מחזירה את החברה האוהבת שלי? אני מרגישה שכדי לקבל אותה בחזרה אני מגבירה את ההתנהגות החמודה שלי... ומקבלת כאפה לפרצוף.
לשאול אותה מה נסגר נראה לי טיפשי, לא חושבת שאקבל תשובה כנה/מודעת. גם כשהייתי אומרת לה, כשעוד זה היה בחיתולים, היא אמרה שהיא לא הבינה מה קרה, שהיא מאד רוצה לראות אותי וכו'.
אולי מתוך הניסיון שלכם תוכלו לעזור לי - מה עושים? מה הלאה? מה עשיתי רע? אני מרגישה שאני מאבדת חברה ועצוב לי ואני על סף דמעות, עם זאת למדתי במהלך חיי שעדיף להיות עצובים ולאבד, מאשר להעמיד פנים שמאושרים ולסבול. אני אפילו קוראת את השאלה שלי וזה מזכיר לי זוגות על סף פרידה. בעע!