למה,למה "זכיתי" באמא כזאת??
קצת רקע:אני יצאתי בשאלה,עזבתי את הבית,כמובן שיש הרבה בעיות שנלוות לכך אבל עכשיו אני רוצה לדבר על אמא שלי.
תמיד שמתי לב שאמא שלי שונה משאר האימהות.היא היתה נוהגת לרדת עליי,בין על מראה חיצוני ובין על תכונות אופי,היא נוהגת גם לרכל עליי עם חברות שלה,אף פעם לא תמכה במשהו שעשיתי,אף פעם לא היתה מרוצה-תמיד היתה משווה אותי לבנות אחרות,אף פעם לא אמרה מילה טובה (!!!) ולא זכור לי בכלל מתי היא חיבקה אותי בפעם האחרונה.מה שהכי כואב לי זה שבתקופות הקשות של חיי היא אפילו לא ניסתה איכשהו לעזור לי.היא פשוט התעלמה.
אתמול אחרי שיחה קצרה שהיתה לנו(קשור לזה שעזבתי את הבית) היא אמרה לי דברים שכ"כ הכאיבו לי.
היא אמרה שטוב יותר בבית בלעדיי,שכולם רוצים להיפטר ממני,ועוד כמה דברים ממש מגעילים שקשורים כבר לנושא אחר.
אני יודעת טוב מאוד שהיא התכוונה לכל מילה שלה.תאמינו לי,אני מכירה אותה.
כל הלילה בכיתי,והיום אני עם כאב ראש נוראי ועיינים נפוחות ושורפות.מזל שאני לא צריכה היום ללכת לאנשהו.
למה זה כ"כ כאב לי? בגלל שאני אוהבת אותה ולמרות שידעתי שהיא טיפוס בעייתי תמיד קיוותי שהיא תשתנה יום אחד.אבל סוף סוף קלטתי שטעיתי.
איך להשלים עם זה שיש לי אמא כזאת? שאכפת לה ממני רק כשאני דתיה? איך??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025