האם כדאי לספר לה שאני אוהב אותה?

היי שמי דניאל כמובן שזה שם בדוי :)

אספר בקצרה את הסיפור כדי לא לחפור וכדי שבאמת אנשים יקראו וישיבו לי.

לפני כמה חודשים היכרתי מישהי בבסיס, מישהי שמהרגע הראשון שהגיעה לבסיס כבשה אותי עם עינייה והחיוך המקסים שלה.
היא הצליחה ממש לשמח אותי כל בוקר מחדש כשהייתי רואה אותה ובאמת הצליחה לתת לי כוח להמשיך את היום המעיק שלי בבסיס.
לאט לאט התחלתי לדבר איתה, נהיינו ידידים והחלפנו מספרים.
שמתי לב שכשעובר הזמן אני מתחיל להרגיש אליה רגשות של חיבה, וזה היה נראה הדדי מהצד שלה גם כן.
הסובבים אותי אמרו שזה באמת נראה הדדי ושהיא באמת משדרת שהיא מעוניינת.
לפחות ככה חשבנו.
בלי לפספס הזדמנות ובלי להיכנס למעגל חברים, הצעתי לה להיפגש לכוס קפה / בירה שנשב נדבר נכיר אחד את השנ יותר, עשיתי את זה ממש בצורה עדינה ולא לוחצת, ביררתי קודם מה עיסוקייה ומה היא עושה אחרי הצבא (שירות יומיות).
להפתעתי הרבה היא סירבה וכול הציפיות שלי ירדו לתימיון... :(
הייתי בדיכאון ממש מהסיפור הזה אבל לא וויתרתי ובהמשך השבוע הזמנתי אותה לצאת שוב, כששאלתי מה בסוף נסגר .. כי פעם שעברה התחמקה מלתת לי תשובה.
פה היא פתאום אמרה שיש לה איזה גבר שהיא יוצאת איתו.. למען האמת אני לא מאמין לה כלל כי זה היה נראה כמו שפן שהיא שלפה מהכובע באותו רגע...
מאז היחסים בינינו נהיו קרירים ואדישים. היא מתחמקת ממני בבסיס ולא יוזמת שיחות, ולא מתקרבת לאזור שאני נמצא בו בבסיס.
אני לא מפסיק לחשוב עליה ולא מסוגל בלעדיה.
אני לא מבין איך הכול קרה שמציפיה כה גבוה שהיא תסכים וזה באמת היה נראה ככה זה הפך לכזה שלילי...
בכול אופן שלחתי לה הודעה שאני מאוד נפגעית מאיך שהכול קרה ושאני רוצה לומר לה שכול הדרך שזה קרה מאוד פוגעת בי שהיא מתעלמת ממני ולא מדברת איתי.
היא לקחה את זה לכיוון שלילי והאשימה אותי במה שהיא עשתה, שאני זה שמתחמק וכו' ושאני יכולתי ליזום שיחות...
בכול אופן איך היא ציפתה שבהרגשה כזו אבוא לדבר איתה?
בקיצור ניסיתי לתקן את זה ואמרתי לה שנוצרה אי הבנה...
בכול אופן זה ממשיך בכך שלאחר סוף שבוע ארוך של מחשבות וללא שינה בגלל מחשבות עליה.. החלטתי לתת לה יחס חם, לדבר איתה, לצחוק איתה, לראות אותה לשמוע את קולה..
אבל גם זה לא עזר והיא המשיכה להיות אדישה אלי.

הגעתי לצומת דרכים שבו ככל הנראה אני מבין שהיא לא מעוניינת להיפגש איתי.
עם כמה שזה כואב זה החיים.
אבל אני רוצה שהיא תדע לפחות כמה אני אוהב אותה לפני שאני מתחיל בתהליך של לשכוח ממנה.. אני לא יודע מה לעשות.
השאלה שלי בסיכום היא כזו:
האם כדי לומר לה באמת מה אני מרגיש? מה עינייה גרמו לי להרגיש וכמה שמח זה עשה אותי? כמה אני אוהב אותה ולא מפסיק לחשוב עליה? - אם כן באיזו דרך? כי בפנים אל פנים היא מאוד קרה אלי.. אז אולי עדיף לכתוב לה את זה במכתב? (אני גם ככה עוזב את הבסיס בקרוב ועובר יחידה, אולי ככה היא תפנה אלי בחזרה).
אם לא - מדוע?..


תודה רבה על הקריאה, ותודה רבה למי שיעזור.... מעריך מאוד.

דני