לפני שנתיים כל החברות שלי רבו איתי והייתי מסתובבת רק עם בנים..ממש אחת מהם, מה שהוציא לי שם של "נותנת".
סבלתי בשנה הראשונה של החטיבה מאוד, אנשים שאני לא מכירה קיללו אותי החרימו אותי אפילו נגעו בי...כמובן שזה לא עבר בשתיקה אני תמיד הייתי חזקה ובולטת ותמיד ידעתי לעצור את הבנים (גם גודלים יותר ממני) שניסו לגעת בי.. היו פונים אליי ילדים משכבות גדולות יותר רק כי הייה ידוע שאני "נותנת" לבנים..
בכול מקרה ככל שהתבגרתי ההשפלות עברו ידעתי להציב גבולות החברות שלי חזרו להיות חברות שלי ה"מקובלים" מתים שאני אהייה חלק מהם עכשיו והכול טוב.. בערך..
יש ילד אחד בשכבה שלי ששנה הבאה אני הולכת להיות איתו בכיתה ואני ממש בקטע שלו..אני והוא אף פעם לא היינו בקשר טוב אבל תמיד דברנו בקטנה, סוג של התחלנו אחד עם השני בצחוקים:) הבעייה היא שאני כמעט בטוחה שהוא חושב שאני איזו זונה וזו הסיבה שאף פעם לא באמת דיברנו תמיד זה התחיל ואז חברים שלו ניסו שנתרחק.. כל עוד אני נשארת בבית הספר הזה כולם יודעים שאני ה"זונה" של השכבה...אפילו של כל בית הספר...
נמאס לי שזה פוגע לי בחברויות.. נמאס לי שאנשים אומרים לי "רואים שהשתפרת, את כבר לא זונה כמו פעם" בשיא הרצינות ... אני כל הזמן מרגישה כאילו אני חייבת למישהו משהו ונמאס לי מזה! לא קל לפגוע בי אני עברתי את זה ועדיין עוברת את זה יפה מאוד אבל נמאס לי.. אני לא יודעת מה לעשות! אני ממש אוהבת אותו והוא בטח פוחד שאני באמת אחת כזו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות