היי לכולם.
אני חיילת משוחררת, גובה 1.73 וכיום שוקלת 48.
תמיד הייתי נחשבת רזה והצלחתי לשמור על המשקל הזה לאורך כל השירות, אולי מהפחד להיות חלק מהסטטיסטיקה של השמנה בצבא. באופן כללי אני מקפידה לאכול רק אוכל בריא, המון פירות וירקות..
בצבא שירתתי בתפקיד שגרם לי להמון לחץ, הלו"ז היה מאוד עמוס שבקושי היה זמן לאכול. גם כשאכלתי בחדר אוכל הקפדתי לאכול יותר מהסלטים ופחות מהאוכל שהיה שם. בתחילת השירות הייתי בדיכאון, רציתי לעזוב את הבסיס שהוציא ממני המון. התחלתי לשים לב לתוצאות של זה שלא אכלתי הרבה, ירדתי במשקל והעירו לי על זה המון, גם אמא שלי. אבל אהבתי את זה וככה זה המשיך- כמו "לשבור שיא": להגיע הבייתה אחרי שבועיים בבסיס יותר רזה, לשמוע את אמא אומרת לי שרזיתי ושהמכנס נופל ממני.
המשקל הכי נמוך שהגעתי אליו היה כבר 45.
כמובן שעם הזמן הדיכאון עבר, הייתי יותר חופשיה וכבר הבנתי את המערכת שאני בה, אבל עדיין הקפדתי לאכול בריא ולא להתפתות לשטויות.
כל פעם כשנאלצתי לאכול משהו לא בריא, למשל כשסגרתי שבת ואכלנו עם כולם הרבה, היו לי על זה רגשות אשם מטורפות- הייתי קמה בבוקר שלמחרת עם מחשבה ראשונה:"אני לא מאמינה שאכלתי אתמול פיצה".
אבל זה לא בדיוק כמו שזה נשמע. לאורך כל התקופה הזאת, וחייבת להודות שגם עכשיו, יש לי התקפי אכילה מטורפים, אכילה רגשית כזאת. פשוט להגיע הבייתה ולהספיק לאכול ולטעום מכל מה שיש בכמויות מטורפות (שוקולדים, עוגיות, קורנפלקסים וכו'). אני מרגישה אחר כך בחילה וחרטה נוראית, אבל אני יודעת שאם נפלתי יום אחד ואכלתי את כל זה, אני אשלוט בעצמי במשך כל השבוע שלאחריו. אפילו בבסיס היו פעמים שהייתי קונה למשל ברנפלקס לשבת ותוך יומיים חיסלתי את כל השקית ומרעיבה את עצמי כל השבוע שלאחר מכן כדי לנסות לפצות על זה.
אני מכורה לסלטים ואוכלת בריא מאוד, אבל עדיין יש לי את הנפילות האלה ואני לא יודעת איך להפסיק.
מה לעשות? אשמח מאוד לעזרה או ייעוץ, תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות