אני והבן זוג שלי 3 שנים ביחד
עברנו לגור ביחד לפני שלושה חודשים
אני סטודנטית ובהתחלה אני זאת שרציתי את המעבר הזה כל כך כי הרגשתי שזה השלב לעשות את הצעד הזה ביחד
מהרגע שחתמנו קיבלתי רגליים קרות ולא רציתי את זה ולעזוב את הבית שלי עם ההורים
הוא אהבת חיי וברוך השם אנחנו מסתדרים טוב עד עכשיו והולך מעולה אבל מה שכן לא מצליחה להתרגל ללגור לבד
כולם אומרים לי תוך חודש את כבר לא תרצי לחזור להורים וזה פשוט לא קרה
קשה לי, מרגישה שהמעבר הזה היה מוקדם לי מידי מהמון מבחינות, מבחינה כספית אני עכשיו צריכה לחשוב פעמיים אם לטוס לחול או לעשות הזמנה משיין ופשוט לא בא לי בנוסף לכל החרדה הלימודית להיות ביותר חרדה על כסף, אני ממש מתגעגעת להורים שלי לחדר שלי לבית שלי למרות שאני רואה אותם מתי שבא לי ללכת, הבית מביא איתו המון אחריות שמי שסטודנטיות וגרה אצל הורים יודעת כמה זה זה חוסך כאב ראש ואני מרגישה ממש מטומטמת שעשיתי את זה ואני הדלקתי אותו על הרעיון במקום לחכות עוד קצת או לפחות לסיום התואר.
אין שום קשר אליו ולקשר שלי איתו או לאהבה שלי אליו ובגלל זה אני ממש טרודה מזה, הרי אני אוהבת אותו והוא אהבת חיי אבל פשוט מרגישה שהצעד הזה היה מוקדם ופשוט מרגישה קרועה בין שני הדברים וחסרת אונים!!!!
הוא הכי מכיל אותי בעולם ומבין שקשה לי ותומך בי בהכל ובגלל זה אנחנו ישנים פעם בשבוע אצל ההורים שלי
לפעמים פעם בשבוע אני ישנה גם לבד אצל ההורים ושאני במיטה פשוט בא לי שהוא יהיה איתי ולישון ביחד אבל אצלי בבית.
ברגע שמצאנו את הדירה הוא זה שיותר לחץ והתלהב ממנה אני כן יכולה להגיד שהסכמתי למעבר הזה גם קצת בגלל שלא רציתי שהוא התבאס לפספס את הדירה הזאת
אני פשוט מרגישה כל כך רע, מרגישה שמשהו דפוק בי כי בחיים לא שמעתי על מישהו שהיה בסיטואציה כזאת
פשוט לא יודעת מה לעשות מכאן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026