המאלף
היי לכולם,
לפני כשבועיים אימצנו גורה מתוקה בת שלושה חודשים, ומאז החיים שלנו הפכו לסוג של עבודה במשרה מלאה 247 סביב כל תזוזה שלה. כל פעם שהיא זזה מיד היינו מנסים להבין אם זה אומר שהיא צריכה טיול, תשומת לב או חטיף. מהר מאוד הרגשנו שאנחנו נשרפים מזה זה התחיל להשפיע על שגרת החיים, על מצב הרוח ועל הזוגיות.
קיבלנו מהעמותה כמה שיעורי אילוף, ובשיעור הראשון המאלף אמר לנו לא לסגור אותה בכלל בכלוב. לקחנו את זה ברצינות והתייחסנו להנחיות שלו כמו תורה מסיני. אבל בפועל, הבית הפך לשדה קרב היא לעסה הכול, נשכה אותנו, והיה בלתי אפשרי לעבוד או אפילו להתארגן. באחד הערבים בת הזוג שלי נשברה ובכתה, והתחלנו לדבר ברצינות על זה שאולי פשוט לא נעמוד בזה.
בשלב הזה החלטתי לשים קו חדש בלי קשר למה שהמאלף אמר, אנחנו מתחילים הרגלה מסודרת לכלוב. התחלנו עם הרבה חיזוקים חיוביים, חטיפים, טון רגוע, והאמת? זה עובד לא רע. היא כבר יכולה להיות בפנים כ20 דקות בשקט, ואנחנו מקפידים לפתוח רק כשהיא נרגעת ומקשיבה לפקודה שבי.
אז אחרי כל זה, הייתי חייב קצת לפרוק וגם לשמוע מה דעתכם
האם טעינו בכלל שהבאנו כלבה, או שהבעיה היא פשוט בגישה של המאלף ובטיפים הרכים מדי? כי בעיניי, כלב יכול להתרגל לכלוב אם עושים את זה נכון ובאהבה. אנחנו באמת נותנים לה חום, משחק, טיולים ואוכל טוב, אבל חייבים גם גבולות אי אפשר לעצור את החיים לגמרי בגללה.
אם למישהו יש טיפים איך להרגיל אותה כמה שיותר מהר ובצורה נכונה לכלוב אשמח מאוד לשמוע
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025