שלום לכולם,
כותבת את השאלה עם דמעות כי המצב הזה מתסכל אותי מאוד, אני באמת מתקשה לצאת מהסערה הרגשית כדי לפעול בהגיון. סיימתי תואר במקצוע מסוים שבאמת לא קשה למצוא בו עבודה בשוק אך הוא לא מתגמל ולא מה שאני רוצה לעסוק בו. מתיש אותי לשמוע עכשיו כשסיימתי את התואר אנשים שאומרים "אז למה הלכת לזה?", "עכשיו נזכרת שזה לא בשבילך?" כאילו שאני לא מרגישה מספיק נורא על זה שאחרי כמה שנים הבנתי שזה לא בשבילי ובחרתי להמשיך ולסיים את התואר כי הייתי קרובה כבר לסוף כשהבנתי את זה. בכל אופן, התעניינתי בעוד תחומים, באמת מנסה להושיב את עצמי לחפש משרות אבל זה כל כך יושב עליי. אני יודעת שאני לא אמורה לתת לאחרים לנהל לי את החיים, הרי בסוף אני זו שתקום ותלך לעבודה. מצד המשפחה שלי יש לחץ לעבוד במקצוע שלמדתי ולא כולם יודעים שהחלטתי בלב שלם שזה לא בשבילי. קשה לאכזב אחרים למרות שאלו החיים שלי. קשה לי באמת לשבת לחפש משרה בתחום שהוא לא שלי, במיוחד כשאין לי ניסיון... אני אשמח קצת לשמוע מאנשים שלמדו מקצוע א' ובסוף פנו למקצוע ב', מה עשיתם, איך, האם היה קל, קשה, איך התהליך שלכם עבר. ולגבי המקצוע שלמדתי, אני באמת באמת יודעת שזה לא בשבילי. בן אדם מכיר את עצמו מספיק טוב כדי לדעת שגם לנסות לא שווה את זה, בכל פעם שאני חושבת על המקצוע יש בי רתיעה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות