אני בפנימיה שאני יוצא לבית כל שבועיים חגים והבית ספר מחוץ לפנימיה בבית ספר רגיל וכשאני בבית ספר עם חברים שלי יש לי ביטחון עצמי גבוה למשל ישבתי עם חברה טובה שלי ואיזו ילדה שהיא נחשבת בין היפות אצלי בבית ספר והיא שנתיים מעליי באה סוג של להגיד לחברה הטובה שלום ויצא מצב שדיברנו שעתיים ולא הייתי צריך לחשוב יותר מדי על מה להגיד זה כאילו בא טבעי וזורם ובכללי כשאני עם חברים ויוצא לי להיות בו זמנית באינטרקציה עם אנשים זרים אני אפילו המצחיק ואני מדבר איתם חופשי אבל כשאני בבית בחג אני עובד ובעבודה יש הרבה אנשים בגילי ויותר גדולים ממני ואני רוצה לצחוק איתם ולדבר איתם בזורם כמו שאני בדרך כלל אבל אני לא מצליח הכל מרגיש מוזר אני צריך לחשוב יותר מדי על מה להגיד ורוב הפעמים אין לי מה להגיד הכל מרגיש לי מאולץ ואני מרגיש לא משוחרר וסתם לדוגמא כשאני במקום לבד אני פחות מודע לסביבה כאילו יותר מרחף אבל כשאני עם חברים אני לא ככה ויוכל לפתח סתם שיחה עם מישהו ברחוב אבל שאני לבד שמישהו ברחוב ידבר איתי אני יהיה כמו צמח למישהו יש הסבר לחרא הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025