שוקל לעבוד שנה בלונדון בתור בודק ביטחוני אבל הדיכאון מרתיע אותי, עצות?

היי, אז כמו שכתבתי התקבלתי לעבודה בתור בודק ביטחוני מטעם אל על בלונדון ואני יכול להתחיל קורס כבר בפברואר אבל אני אספר קצת רקע. אני בן 22 והשתחררתי לפני שנה מצהל, הייתה לי חברה שנה וחצי אבל לפני כמעט חצי שנה היא נפרדה ממני וזה גרם לי לדיכאון מאוד קשה של ירידת משקל דרסטי, תיעוב עצמי, חוסר ביטחון, קושי לצאת מהבית או למצוא עבודה ועוד הרבה דברים וכמובן שהמצב במדינה ממש לא עזר לי. עכשיו המצב שלי השתפר מהמצבים הקיצוניים אבל אני עדיין די בדיכאון וללא עבודה למרות שיכולתי להתחיל בכמה מקומות אבל הם לא ממש משכו אותי מסיבות של שכר, מיקום אופי העבודה ועוד, ואז החלטתי לבדוק לגבי משרת הבודק הביטחוני שכבר התמיינתי אליה כשעוד הייתי עם האקסית שלי והתקבלתי אך החלטתי לוותר עליה כדי להישאר עם האקסית, משהו שכנראה לא הגיע לה. הם רוצים שאבוא לקורס בפברואר אבל יש יתרונות וחסרונות. היתרונות הם שקודם כל אתחיל לעבוד ובעבודה שיכולה להיות גם חוויה, בחצי שנה האחרונה הרגשתי די "חי מת" בגלל הדיכאון והשהייה בבית ואולי שנה בחול יכולה להיות טובה בשבילי, יש לי אנגלית מצוינת ואני אוהב את לונדון והתרבות שלה וזה יכול להיות שינוי אווירה טוב והזדמנות ליצור חוויות, ולהנות קצת מהחיים אבל עכשיו מגיעים החסרונות.
דבר ראשון, בחצי שנה האחרונה ועד עכשיו הרגשתי ממש בודד והיה לי קשה, הרגשתי לבד כל הזמן וזה עוד כשאני חי עם המשפחה שלי והייתי רואה חברים מדי פעם, אז במדינה זרה בלי חברים ומשפחה אני מאמין שזה יכול להיות הרבה יותר קשה. בנוסף לחיות לבד או במקרה הזה כנראה עם שותפים כי אנחנו משלמים את שכר הדירה, זה יכול להיות עוד יותר בודד, מה עוד שאף פעם לא גרתי לבד, אני בן אדם שכן פועל בבית אני עושה כלים מנקה תולה כביסה זורק זבל יודע להכין איזה חביתה או ארוחה נורמאלית אבל עדיין לגור לבד פעם ראשונה זה משהו מלחיץ מאוד שעוד לא ניסיתי. עוד שיקול הוא שיש התחייבות לשנה, ואם אפר את ההתחייבות אני צריך להחזיר מענק שאני מקבל מאל על בתחילת העבודה לטובת מציאת דירה ותשלום שכר דירה שזה בערך 14 אלף ש''ח.
עוד חיסרון הוא שאף פעם לא הייתי לבד בחול, כמובן שגם פה לא אהיה לבד כי יש את כל העובדים האחרים של אל על ואת הצוות שעוזר במגוון דברים אבל לבד במצב של אין מישהו צמוד איתי כמו משפחה או בת זוג. בנוסף ,לונדון כרגע די שופעת באנשים פרו פלסטינים אז לא יודע אם זה התזמון הכי נחמד להגיע לשם.
ולבסוף מה שהכי מרתיע אותי, אני בן אדם מאוד שקט וביישן כשזה מגיע לאנשים שאני לא מכיר. אם אני מתחבר אליהם ונפתח זה משתנה ואני הופך להיות בן אדם אחר אבל מאוד קשה לי להתחבר לאנשים חדשים ומפחיד אותי שלא אתחבר לאף אחד בקורס או בחול כי רוב האנשים הם גם מהאיזור המרכז בארץ ואני מהצפון שזה שונה גם במנטליות.
אלה השיקולים שלי, אשמח אם למישהו יש עצות או עוד שיקולים שלא חשבתי עליהם, תודה מראש.