לוותר על האבירות והרומנטיקה?

אני רוצה לשתף אותכם בחוויות שלי ולשאול מה לעשות?
אני בחור שחום רזה לא שרירי(לא שחיף לגמרי) ואני לא אשקר לא יפיפה(משקפופר זה בטח לא תורם :) ). אני אדם שגדל על סרטים הודים(רומנטיים בטירוף) וחונך ע"י הוריי להתייחס יפה לנשים, לאהוב אותן, להשקיע בהן וכמובן להיות נאמן להן.

יש לי הרבה ידידות ואני מכבד ומתייחס עליהן יפה. אבל בגלל שאני עושה את זה ומתנהג כך כל מה שאני מקבל בחזרה זה כאב לב.

הראשונה שרציתי דיברנו והיינו ידידים וכשהצעתי לה לצאת זה נגמר בהתעלמות

השנייה(האהבה הראשונה) הייתה ידידה שלי כמעט שנה(היינו ממש קרובים) ורק לקראת סופה התחלתי לפתח כלפייה רגשות, הצהרתי על אהבתי וחטפתי פרינד זון("אני לא רואה אותך ככה") כואב וסכין בגד מחבר שניחם אותי כשהתגברתי ממנה ובו בזמן התמזמז איתה .

השלישית היינו ידידים ממש טובים וכשהצעתי לה לצאת היא סירבה.("אני לא רואה אותך ככה")

הרביעית הייתה מישהי שהכרתי שנים אבל יצא לנו להתקרב רק אחרי שהיא נפרדה מהחבר שלה.. יצאנו פעם פעמיים ואז כזה התחיל להיות טיפה רציני ואשכרה "יוצאים"... היא סרבה ("אני לא רואה אותך ככה","עדיין לא התגברתי על החבר") הבנתי אותה וקיבלתי את זה למרות שידעתי שזה חרטא ולכן אחרי כמה שבועות היא התנשקה עם איזה ידיד אחר במסיבה.

החמישית הייתה האהבה הגדולה ביותר (גם ידידה) היא סיבכה הכל , סיבנה אותי, היינו בקושי ואז זרקה אותי("קשה לי ,אני חושבת על האקס יותר משאני חושבת עלייך","אתה בנאדם מדהים, ולאף אחד לא היה אכפת ממני כמ שלך אכפת ממני","אתה עמוק ואוהב אבל אני לא מרגישה מספיק... אני מצטערת")... עכשיו יש לה חבר ד"א.
למי שבאמת אכפת הסיפור המלא פה:
http://www.askpeople.co.il/question.php?cid=12&scid=75&qid=3195

אחרי שהתגברתי על האקסית, הצעתי למישהי מהאוניברסיטה(בגילי) לצאת איתי. היא חשבה על זה והיום אמרה לי "יש לי אולי משהו עם מישהו אחר","אבל זה לא בטוח אז אל תצפה שאני אהיה עם מישהו", "אני לא רוצה להרוס את הידידות בנינו","אתה בנאדם מדהים באמת","אנחנו גרים רחוק"(10 דקות נסיעה ולי יש אוטו אז מהשתגידי) - והבנתי שהיא סתם מספרת לי מעשיות

אני אדם שמוכן להיות *הכל* בשביל מישהי, לתמוך בה כשקשה , לאוהב כשצריך,להתרחק כהיא צריכה ספייס, אני לא דורש תשומת לב, מקנא, או משחק משחקי כוחות. אני מפנק ,מביא פרחים ,יודע להצחיק כל אחת , מצהיר על אהבתי בבטחון רב, וכל עוד הבחורה תחזיר לי אהבה אני אוהב אותה עד סוף ימי (או עד שזה יגמר , מה שבא קודם).אני לא סמרטוט שלה אבל אם היא צריכה שאשים את צרכיה לפני שלי אעשה זאת(אם ורק אם היא אוהבת אותי או מרגישה אלי ולא מנצלת אותי).

אני לא משקר לגבי הדרך שבה אני מאמין ורוב הבנות שדחו אותי ידעו וכמה אני דובק בדרך של לאהוב ללא גבולות(וכל הזמן אמרו לי כמה אני מיוחד... עלק) וכמה אני מתעב חוסר מוסר אצל בנים מגעילים.

עכשיו תאמת אנשים ובנות askpeople זה נמאס לי, אני רואה איך חברים שלי מתייחסים חרא לנשים, ואיך הן מתות עליהן. חברים אחרים שלי מחזיקים מערכות יחסים של שנים ואני כלום(אני לא מחפש מערכת יחסים אז אל תגידו לי "כשזה יבוא זה יבוא" כי כבר נמאס לי לשמוע את זה כמו רדיו... זה לא בא).

אני לא יכול להיות בחור "זבל" ורע לנשים , אני אוהב להתייחס אליהן ולהיות ידיד שלהן .בכללי אני מאמין שמערכת יחסים חזקה צומחת על שלב הביניים של ידידות.

אני אדם עם עקרונות, יודע הרבה מאוד, מעניין מצחיק ותמיד יודע מה לייעץ לחברים גם כאשר הם אמורים להבין יותר ממני(הם צוחקים שאני היועץ הזוגי הכי טוב ללא חברה). יש בי סכר שמחזיק שטפונות של אהבה לשטוף על האחת שתיתן לי צאנס וכל מה שאני מקבל זה יריקה בפרצוף... מבנות שונות (נחמדות, קצת ביטציות קיצר כל סוג).


אני פשוט מתחיל לתעב נשים כמין חחח אני פשוט חצי שונא אתכן ואוהב אתכן(אני סטרייט לגמרי אז לעבור צד זה לא אופציה ;) ).
שקלתי להיות מגעיל, להתעלם, להיות אימפולסיבי, ולשכוח את כל העניין של ה"אכפת לי ממנה" אבל זה בלתי אפשרי . להיות אוהב זה מה שאני..