היי אני מפקדת בחמ״ל ואני מרגישה צורך לפרוק ולשתף וגם לקבל עצה לאן ממשיכים מכאן.. אני משרתת בתור מפקדת יש לי צוות חיילות וגם אני נמצאת כחלק מסגל עם מפקדות סדיר וחלק מילואים בגלל המלחמה. אני מרגישה שעם כמה שאני מנסה משהו לא עובד. אני מרגישה התנשאות מאחת המפקדות שהיא ואני בנות אותו מחזור אני מרגישה שעם המילואים אני מסתדרת ועם בנות הסדיר אין על מה לדבר כל פעם יישאלו וייענו שאלות מכורח הצורך ולא באמת כי היא מתעניינת או אני מתעניינת ותמיד השיח איכשהו יהיה עוקצני. בכנות, אני מרגישה שזה יושב עליי כי זה גם בדברים הקטנים שאני לא שותפה אליהם. בין אם זה שפתאום עולים משמרת ואחת המפקדות מביאה כוסות ספורות לה ולשאר המפקדות שיהיו במשמרת חוץ מלי למהלך המשמרת כשהיא יודעת שגם אני נמצאת שם ואני יודעת אני לא מצפה ואני גם לא חושבת שמישהו חייב לי משהו פשוט זה בעיניי בסיסי להציע כמו שאני אביא כוסות אני אביא לכולן או כמו כשמציעים לאכול הן לא ישאלו אם גם אני מעוניינת. לעומת זאת, אני תמיד אשאל אותן כשאני מכינה אוכל אם הן רוצות. וזה באמת מרגיש רע כי אני מרגישה בחוץ ולא ״חלק״ או לקבל תחושה שמתעלמים ממני כאילו אני לא שם. אני בן אדם שלא מחפש דרמות גם עם החברים בבית הכל באווירה קלילה וכאן זה אחרת ברור לי שבכל מקום יש סוגי אנשים שונים ושלא כולם מתחבבים על כולם אבל פה זה פשוט מרגיש לי אישי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות איך לשפר את המצב או לפחות לקבל פרספקטיבה שונה על הסיטואציה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025