פעם היתה לי תשוקה לכתיבה, והייתי כותבת הרבה והיה לי כוח להשקיע בזה אפילו אם יצאו סיפורים או שירים פחות טובים. היום אני פחות מצליחה לכתוב, אני כל הזמן חושבת על זה שכל הסיפורים שכתבתי לא טובים ושאין בשביל מה להתחיל לכתוב סיפור חדש או שיר חדש. עם השנים נהייתי יותר ויותר ביקורתית כלפי הכתיבה שלי, והיום זה הגיע למצב שבו רק כשאני כותבת מילה או משפט ראשונים, הביקורת העצמית עולה, ואני אומרת לעצמי שאני משלה את עצמי ושאני סתם כותבת משהו רגיל ולא מיוחד, ושאין לי באמת משהו חכם להגיד אז לא כדאי שאכתוב. אני התחלתי לכתוב מהילדות, ומורים היו מחמיאים לי על הכתיבה שלי, גם ביסודי וגם בתיכון, והרגשתי שכתיבה היא ערוץ הביטוי המועדף עליי בגלל שהייתי תמיד ילדה מופנמת וביישנית, ואני עד היום כזאת. הרגשתי שזה הייעוד שלי וזה נתן לי תקווה בחיים, כי באמת האמנתי שאני כותבת משהו מיוחד, בגלל שהאנשים הבודדים שהראתי להם דברים שכתבתי התפעלו. היום אני מרגישה שכבר אין לי סיכוי לכתוב ככה, ושאין לי סיכוי לכתוב בחופשיות, ושהכל יצא מתאמץ ומלאכותי ולא אותנטי כמו פעם, בגלל חוסר הביטחון שלי והתחושה שהקסם אבד. וזה מדכא אותי שאין לי תקווה בעניין של הכתיבה, כי אני רוצה ליצור ולעשות משהו מיוחד ולהרגיש שוב את התשוקה הזאת, ולא רק לחיות בשגרה הרגילה מבלי שיש לי משמעות בחיים, ואת הרובד הנוסף העמוק של הכתיבה. האם באמת התחושה שלי שאיבדתי את הכישרון נכונה? האם לוותר או לנסות שוב? איך לחזור לכתוב, אם בכלל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025