המשפחה שלי מרגיזה אותי מאוד, גורמים לי להרגיש רע עם עצמי ומרגישה ריחוק,מה לעשות?

שלום לכולם,
אני מתחתנת בקרוב מאוד ובחודש האחרון אין לי כח ללכת למשפחה שלי בשישי בערב, אני ובן הזוג גרים יחד, עובדים כל השבוע ואיך שמגיע סופ"ש זה רק לנוח לאכול טוב, לראות סרטים, בעיקר בחודש האחרון פשוט כיף לי להיות בבית איתו ולהעביר את הסופש ברגוע, מנגד לכל שבת יש מוצאי שבת ואמא שלי תמיד מתקשרת ומתעצבנת מזה שלא באתי השבת. גיליתי מאחת האחיות שלי שהיא פיתחה לעצמה איזה תאוריה בראש שבן הזוג שלי "גורם" לי לא לבוא בשבתות, לא כ"כ הבנתי מזה אומר, אולי היא חושבת שהוא מכריח אותי או משהו כאילו אני ילדה קטנה בלי זכות בחירה, או שהוא קושר אותי בבית? לא יודעת לא נכנסתי לזה יותר מידי....
עכשיו יש לציין שזה רק בחודש האחרון עם המצב הבטחוני והכל והעייפות של כל השבוע מעדיפה להישאר בבית לא מבינה זה משהו רע??
מה גם שאני גרה 8 דקות הליכה מהם, מה הבעיה אם אתם כ"כ רוצים לראות אותי ומתגעגעים, גם אני, כן? אתם גם יכולים להגיע אליי ולבוא לשבת איתי בשבתות בשישי...
קיצר, היום הייתי שם והם גרמו לי להרגיש רע עם עצמי, אחותי בכלל אומרת לי יש כאלה שאין להם משפחה והורים ולך יש ואת לא באה יעני ממש עשתה לי מצפון, מגזימה ממש!!!
ושוב מזכירה שזה רק בחודש האחרון בדרך כלל אני באה כל שישי וגם שבת מידי פעם,
חוץ מזה לרב שאני מגיעה אמא שלי ואחי הגדול שאני לא יכולה לסבול אותו... "את בהריון?", "את מאושרת איתו?", "טוב לך?" אם היה לי רע איתו הייתי עוברת לגור איתו? מתחתנת איתו? אם היה לי רע הייתי באה אליכם כל יום אני פשוט מעדיפה להיות עם מישהו שאוהב אותי ולא שופט אותי, הוא הבית שלי. הלב שלי אני מכורה אליו, הוא נותן לי שלווה ושקט נפשי שכל החיים לא היה לי.
במקום לשאול אותי אם אני צריכה עזרה בנוגע לחתונה אפילו במשהו הכי קטן, אף אחד מהם לא הציע עזרה חוץ מאבא שלי שאין בעולם אבא מושלם וטוב כזה, ואם אני חושבת לבוא זה רק בגללו ובגלל אחיות שלי.
אולי להגיד לי מזל טוב לרגל הנישואים הקרבים, שאתם אוהבים אותי ושמחים בשמחתי רק הטפות מוסר, ואיך הם חושבים שצריך לעשות, ופעם בכמה זמן שאלות של " את לוקחת גלולות? את בהריון?" ככה בלי בושה, כאילו זה מחלה. זה חלק מהחיים ולא אני לא בהריון הלוואי והייתי. לא אוהבת שנכנסים איתי לפינות האלה.
כאילו קשה להם להבין שיש אנשים שמתחתנים מאהבה ולא תמיד בגלל הריון או כסף או לא יודעת מה.
זה גם לפעמים למה אני מעדיפה לא ללכת לשם. ראש שקט.
בקיצור, מה שאני עושה לא טוב ואם אני עושה משהו בשביל עצמי ובשביל השקט הנפשי שלי כמו להישאר בבית או לצאת לאיזה מסעדה או סרט או ישיבה עם חברים במקום לבוא לשם, כי כ"כ כיף שם פשוט!!!
אז לא טוב ולא יפה ואת מזניחה, וכנראה שמישהו מחליט עליי, זה מצחיק אותי ומעציב אותי בו זמנית שזה מה שהם חושבים עליי. אני פקינג בשר מבשרכם כאילו מרגישה ממש ריחוק מצידם וצביעות כזאת כאילו אני נושא השיחה בארוחת שישי כשאני לא שם וזה ולא נעים בכלל באמת,
המלצות יתקבלו בברכה. תודה שהגעתם עד לפה.