מאז שנולדתי שונאים אותי על דברים שאין לי שליטה עליהם. איך להמשיך להתמודד?

נולדתי יהודיה בברית המועצות, אז שם שנאו אותי כי אני יהודיה.
עלינו לישראל, אז פה שונאים אותי כי אני רוסיה.
למרות ששם לא כפיתי את ה"יהודיות" שלי על אף אחד ופנ אני לא כופה את ה"רוסיות" שלי על אף אחד.
בעולם שונאים אותי כי אני יהודיה וישראלית ומאז המלחמה עם אוקראינה, גם כי אני רוסיה. לא שחיבבו במיוחד רוסים בעולם לפני המלחמה עם אוקראינה אבל לפחות לא ברמה כזאת שיש ממש עוינות.

זה מייאש ומרגיז אותי ממש כי העניין הוא שאני לא מזדהה לא כיהודיה, לא כישראלית ולא כרוסיה. אני פשוט אני. אני לא משייכת את עצמי לאף לאום או מדינה או דת וזה כל כך לא הוגן שאני צריכה לסחוב על הגב שלי את כל השנאה של כל העולם רק כי נולדתי יהודיה ורוסיה ועכשיו אני טכנית ישראלית.

אחת השאלות השנואות עליי כשאני מטיילת בחו"ל היא "מאיפה את?", כי אם אגיד "מישראל", יבינו שאני יהודיה וישראלית, ישנאו אותי... ואם אגיד "מרוסיה", אז ישנאו אותי... אז אני מתחילה לספר להם את סיפור חיי "נולדתי ברוסיה, עלינו לישראל, עכשיו גרה בישראל, מי יודע מה יהיה בעתיד"... רק מנסה שלא "ישייכו" אותי לשום מקום ולא ישנאו אותי כי נולדתי בתוך לאום מסוים או במדינה מסוימת או כי ההורים העלו אותי למדינה מסוימת אחרת.
ואני רק רוצה לגור במקום שבו אף אחד לא יידע שאני יהודיה.רוסיה.ישראלית ולא ישייך אותי לאף קבוצה ולא ישנא אותי כי אני "שייכת" לקבוצה הזאת!

אני סוחבת את הנטל הזה מאז שאני ילדה קטנה ומאז המלחמה עם אוקראינה ובטח עכשיו עם המלחמה של ישראל נגד חמאס, זה רק מתגבר ומתגבר ואין לי כוחות יותר!

חברה טובה שגרה ברומניה אמרה לי "תבואי לכמה ימים לרומניה, נטייל, תתאווררי קצת מכל מה שקורה אצלכם", אבל אני מפחדת! מפחדת להגיע לנמל תעופה בינלאומי במטוס ישראלי, מפחדת לישון בבית מלון כשכל הצוות יודע שאני מישראל.

לפני כמה ימים קראתי כתבה של איזה בכיר חמאס שאמר שיהיה עוד טבח כמו שהיה ב7.10 ועוד טבח ועוד טבח, ומי יודע, אולי בפעם הבאה זה גם יגיע אליי. ולמה זה מגיע לי?! במה חטאתי שנולדתי להורים יהודים??

אני מבינה שאלו שאלות שאין להן מענה, פשוט הייתי צריכה לפרוק, ואין לי בפניי מי לפרוק... אבל היי, אם למישהו יש מילות חוכמה.

נ.ב. בבקשה אל תכתבו לי דברים כמו "תתביישי לך שבתור יהודיה את לא מזדהה עם הסבל של העם היהודי לדורותיו". אני מודעת היטב לסבל ולזוועות בעבר ועכשיו גם לצערנו בהווה, ואני מזדהה איתו כבן אדם, לא כיהודיה.