מתעצבנת בקלות מדברים קטנים וזה ממש מפריע לי ופוגע לי בחיים, איך להשתנות?

תקראו עד הסוף בבקשה!!
יש לי בעיית עצבים. אני מתעצבנת בקלות מדברים הכי קטנים וזה ממש מפריע לי. זה פגע לי בזוגיות שמאוד חשובה לי וזה גם גורם לאנשים להתרחק ממני לפעמים. בנוסף לעצבים יש לי בעית שתלטנות, או "בוסיות" יתר. אני באמת לא מתכוונת להיות בוס של אף אחד, אבל סיפור חיי גרם לי להיות תלויה רק בעצמי ולנהל כל מצב שנתקלתי בו, אז אוטומטית שיש משהו שצריך לפתור אני משתלטת על המצב ומחלקת תפקידים כדי לנהל אותו בצורה הטובה ביותר. עכשיו בעבודה שלי זה מעולה, אבל בחיים האמיתיים זה מפריע לאנשים מאוד.
ועוד בעיה שלי היא הבעת הפנים. אני תמיד נראית עייפה ומדוכאת, אבל מעל הכל אני נראית עצבנית ומזלזלת. חשוב לציין, אני בחיים לא מזלזלת באף אחד, גם לא בעובד זוטר! ובטח ובטח שלא באנשים שחשובים לי, אבל משום מה זה נראה ככה.
אני עובדת על עצמי עכשיו ממש ממש קשה להגיע למצב שאני לא מתעצבנת מכלום, אני גם מנסה לשלוט בטון השתלטן שלי ויצא לי לא פעם ולא פעמיים לעצור את עצמי, להתנצל על איך שנשמעתי ולומר את דבריי שוב נחמד יותר. אבל בהבעת הפנים שלי אני לא מצליחה לשלוט. מעבר לזה, אני אפילו לא שמה לב שזה קורה עד שזה 'עולה לי ביוקר'. אתן דוגמה מהערב: אני ובן הזוג שלי היינו באמצע תכנונים למשהו והייתי מותשת ועייפה מהיום הארוך הזה, רק רציתי לסיים וזהו. בשלב כלשהו הקלדתי משהו מהר במחשב ושלחתי בלי לבדוק אותו קודם והוא העיר לי הערה נכונה שלא הכעיסה או משהו, והייתה במקום מבחינתי. הוא אמר שאני צריכה תמיד להסתכל לפני שאני לוחצת אנטר, ושזה יהיה לי להרגל. אני מבחינתי עניתי לו "בסדר" ובראש שלי עבר "עכשיו אל תלמד אותי דברים, כי אני עייפה וזה פשוט לא יקלט. יום אחר עדיף". אבל אז הוא ממש נפגע ואמר שהיה לי פרצוף כועס ומזלזל וזה גרם לו ממש לרצות להתרחק ממני. עכשיו אני מבינה שזה מה שהוא מרגיש בגלל הפרצוף הלא נעים שתקעתי לו, אבל אני באמת לא כעסתי, לא זלזלתי ולא עבר לי שום דבר שלילי בראש, רק עייפות! אז איך זה יצא ככה????
תעזרו לי, איך שולטים בזה?? איך משנים את זה?? זה פוגע לי בקשרים שלי ובחיים שלי ואני לא מכירה דרך לשנות את זה. בכעס ובטון שלי אני עוד אצליח לטפל לבד, למרות שיהיה לי קשה! אבל בזה אני חייבת עזרה! קשה לי ואני לא רוצה את זה יותר, נמאס לי שזה פוגע בי ובאנשים החשובים לי.