הורס לעצמי את הטיפול כי התאהבתי בפסיכולוגית ולא יכול לעבור למקום אחר, מה לעשות?

היוש, סליחה שאני הולך לחפור קצת בהודעה אבל מרגיש לי שאני גם צריך לפרוק קצת וגם לתת קצת מידע מעבר.
אני יוצא ונכנס ממסגרות של בריאות הנפש כבר כמה שנים, ולפני בערך שלושה חודשים עברתי לסוג של אשפוז יום פסיכיאטרי פרטי בדרום אחרי אשפוז בגהה. הסיבה לאשפוז לא ממש רלוונטית אז לא אפרט עליה.

בקיצור, כבר שהגעתי לשם לשיחת היכרות פגשתי את הפסיכולוגית שעובדת שם. נקרא לה יעל לצורך השאלה, כמובן שזה שם בדוי.
יעל נראית ממש טוב ויכול להיות שכבר קצת נדלקתי עליה ממבט ראשון, אבל גם אם מתעלמים מזה היא אחת הנשים הכי אינטילגנטיות שאני מכיר ועם לב טוב ואמפתיה שבאמת גרמו לי לאהוב אותה גם כמטופל וגם קצת באופן הרומנטי.
בהתחלה לא ממש ייחסתי לזה חשיבות כי חשבתי שזה סתם קראש קטן והוא עומד לחלוף, אבל עכשיו כל פעם שאני מדבר איתה אני מרגיש פרפרים בבטן ומנסה לענות לה את התשובות שייגרמו לה לשמוח ולאהוב אותי יותר כמטופל במקום לשתף במצב שלי ובמה שאני מרגיש כמו שאני רואה את זה גם אם זה יציג אותי כ"חלש".

עכשיו ברור שאני מבין שאין שום סיכוי שיתפתח מזה משהו זוגי, גם כי היא כבר נשואה עם ילדים, כי היא כמעט כפול ממני בגיל וגם אם מתעלמים מכל זה אסור לה חוקית לצאת עם מטופלים...
אם זה היה רק זה, אז זה לא היה מפריע לי. הבעיה היא שמסיבות מובנות מאליהן זה פוגע בטיפול שלי והייתי רוצה להפסיק לאהוב אותה רומנטית ולהתמקד בטיפול כמו שצריך לעשות. הגעתי לשם במקור כדי לטפל בעצמי ובתקווה גם להצליח בעתיד להשלים בגרויות ולהתנדב לצבא, לא כדי לראות את יעל ולהרגיש פרפרים בבטן...

השאלה שלי בגדול היא: מה אתם עושים כשאתם מתאהבים באדם אבל ממש לא רוצים לאהוב אותו, לפחות במובן הרומנטי? איך מצליחים לשכוח מזה ולהתרכז בטיפול, או אם זה סתם מישהו או מישהי מהעבודה שלכם אז להתרכז בפאן המקצועי?
ואני יודע שלהתאהב במטפלים זה משהו די נפוץ, אבל אני לא באמת יכול לדבר איתה על זה למרות שזה מה שאמורים לעשות... די ברור שההמלצה שלה ובצדק תהיה לעזוב ולעבור לאשפוז יום אחר, אבל אני ממש לא רוצה לחזור לבתי חולים פסיכיאטריים ציבוריים כי רק יוצאים משם עם יותר בעיות וכדורים במקום לטפל בבעיה, ואין לי ולמשפחה שלי מספיק כסף כדי שאעבור לאשפוז יום פרטי במקום אחר וכרגע אני שם רק כי סל שיקום של ביטוח לאומי מממן לי את זה. וגם אם הייתי יכול לעבור, מי אמר שהסיטואציה לא תחזור על עצמה? הרי אנחנו לא באמת שולטים ברגשות שלנו ובמי נתאהב...

ושוב, אשמח לכל תשובה. חוץ מכאלו שיגידו לי לנסות לפלרטט איתה או משהו בסגנון הזה, וגם אם תיאורטית זה היה יכול לקרות ביננו אני ממש רוצה להתמקד בטיפול ולא בחיפוש זוגיות כרגע. בטח שלא עם אישה נשואה עם ילדים שלא מאוד רחוקים מהגיל שלי...
בכל מקרה תודה לכולם שתהיה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולנו!