בא אליי עם סימן על הצוואר שנראה כמו היקי ולא סיפר שנפגש עם ידידה, איך להתמודד?

היי
אני בזוגיות מזה 6 חודשים, הכל היה בסדר עד לפני כחודשיים
שם קרה משהו שקצת ערער את הזוגות.
הייתי לבד בבית, ביקשתי מבן זוגי שיבוא לישון איתי ללילה אחד כיוון שפחדתי לישון לבד.
למחרת הייתי צריכה לקום, אז הוא אמר שהוא מעדיף שלא כי הוא לא רוצה לקום מוקדם. קצת התבאסתי עליו וזה גרם לריב קטן.
בסביבות 23:00 בלילה הוא אמר לי שהוא חוזר מחברים הביתה "לנוח קצת".
המשכנו להתווכח מהרגע הזה כי חשבבתי שהוא ישנה את דעתו ויבוא לישון איתי, לאחר מכן הוא הסביר את הצד שלו והבנתי ויום אחרי נפגשנו
התסכלתי לו בטלפון וגיליתי שכשהוא אמר לי שהוא הלך הביתה לנוח הוא בעצם הלך לשבת עם ידידה שלו בבית שלו, ושהוא כמובן לא יסיפר לי על כך.
שאלתי אותו למה הוא הסתיר את זה ממני, התשובה הראשונית שלו הייתה 'כי כל פעם שאת שומעת את השם שלה את מקנאה' יש לציין כי מעולם לא אמרתי לו כלום על זה.
בשלב הזה הוא נורא התעצבן, אמר לי לצאת מהאוטו ושהוא רוצה ללכת הביתה. לא דיברנו יומיים אחרי זה.
יומיים אחרי הוא יצר קשר נפגשנו ודיברנו על הכל הוא אמר שהוא נורא מצטער שלא סיפר לי ובכה ממש, אמר שהיינו תוך כדי ריב ולא רצה להסלים את העניינים ולכן לא אמר שהוא איתה באותם רגעים, ושהיא עזרה לו להתנסח במהלך הריב שלנו.
"סלחתי" לו אבל לא באמת. באיזשהו מקום אני לא באמת יודעת מה קרה ביניהם באותו הערב, למה שהוא יסתיר אם זה תמים?
מאז אני על קוצים, לא מאמינה להרבה דברים ממה שהוא אומר, אם זה שהוא הולך לישון וכד'.
לאחרונה היה שיפור משמעותי באמון שלי כלפיו, עד לפני יומיים שהוא בא אליי עם סימן על הצוואר שנראה כמו היקי.
הגשתי שהאדמה נופלת תחת רגליי, שאלתי אותו מה זה, בהתחלה התמם עד שצילמתי לו ואמר שהוא לא יודע מה זה, אולי קיבל מכה. אבל זה לא נראה כמו מכה..
הוא שוב נורא התעצבן, הזכיר מאוד את הדרך בה הגיב כשהסתיר את הפגישה עם הידידה, עצבים, מפיל עליי הכל אומר שאני לא סומכת עליו, שאני לא יכולה לרכב על הקטע עם הידידה לנצח, שאין לו מה לומר, שהוא אומר שזה לא היקי ואם אני לא מאמינה הוא לא יגיד את זה שוב ושוב... הוא אמר בא לי ללכת הביתה אני מצטער שבאתי וכל מני כאלה. הוא לא היה מוכן להקשיב, הרגשתי שלמרות הקושי שלי והכאב אני צריכה להנחות את השיחה ולהתחנן אליו לשתף פעולה.
הוא אמר אני מעולם לא בגדתי ולעולם לא אבגוד, עברתי בגידה ואני יודע כמה זה כואב.. כל מני כאלה.
הוא גם כל הזמן אומר שאני מאשימה אותו בגלל דברים שקרו לי בעבר עם גברים אחרים ושזה לא בסדר.
באותו הרג אני מאמינה לו אבל בדיעבד אני כבר לא כל כך.
ממש קשה לי ממש, אני לא יודעת כבר מה לעשות.
אני נורא אוהבת אותו, בנינו עתיד יחד במחשבות, שנינו מלאי תחומי עניין ורוצים לעשות מלא דברים יחד בעתיד.
אני מפחדת מהאחוז הזה שזה באמת לא היקי והוא אומר את האמת, ושהוא אחלה בחור ואני אפסיד מישהו טוב שהעתיד שלנו יכול להיות ממש טוב יחד.
לא יודעת איך להתמודד ואשמח לעצות.
תודה מראש.