הודיעו לי שיש לאבי המתעלל שאני לא בקשר איתו שנים סרטן סופני, ללכת לבקר?

קודם כל אני מבקשת לא לפרסם את השאלה הזו בפייסבוק.

אני באמת עם דמעות בעיניים.
הוא בסוף אוגוסט אמור להיות בן 55, עישן חפיסת סיגריות ביום והיה תמיד בריא כמו שור וחשבתי שזה יגיע הרבה יותר מאוחר.
הדיעה הראשונית שלי היא לא להגיע, היה צריך לחשוב כשהתעלל בי שזו התופעת לוואי של זה, כמו שהיה אמור לדעת שסיגריות עושות סרטן, הוא היה גם שתיין שזה זה אחד הגורמים העיקריים לסרטן.

חשבתי שרק יודיעו לי ביום בהיר אחד שהוא מת וחשבתי לא להגיע להלוויה שלו בכלל ולהנות מהירושה.
יש לי אחות שגדולה ממני בשנתיים שהייתה מתכוננת, איתי נכנסו להריון בטעות וזה בא בזמן שלא היה להם הרבה כסף וילדה קטנה אחת ואמא שלי שוכנעה על ידי אימה לא לעשות הפלה כי זה רצח נשמה (ולהתעלל בנשמה כניראה חשבו שזה כן בסדר) אז החליטו להוליד אותי ומכאן הם החליטו שהם אז צדיקים גמורים ויכולים להתעלל בי כמה שירצו כי עצם זה שרק הולידו אותי הם צדיקים גמורים.
כשהתלוננתי לאמא שלי שמכים אותי עד כמעט מוות פשוט אמרה שאני אגיד על זה *תודה* כי התכנון היה להרוג אותי עובר.

באחותי הוא כמעט ולא התעלל כי היא המתוכננת, אני באתי כעוד עלוקה על הבעיות הכלכליות שגם ככה היו להם באותו זמן (הם יצאו מיזה לגמרי ועכשיו מבוססים מעל הממוצע).
זכורות לי טראומות שעוד כשישנתי במיטת תינוק אבא שלי נהג הרבה פעמים להוציא את המיטה הזו למסדרון של הבית שאשן שם כהשפלה.
כשלמדתי ללכת ניצל את ההזדמנות כדי כמעט כל ערב להוציא אותי מחוץ לדלת של הבית ולנעול כדי שאדפוק ואתחנן לחזור לבית כמו מסכנה, פעם אחת החלטתי לברוח ואמא שלי רצה אחרי וצרחה עלי ואמרה שאסור לי לברוח כשעושים לי ככה.

נהג כמעט כל יום לזרוק את הצעצועים שלי ושל אחותי מהחלון כדי שנלך לאסוף אותם כמו מושפלות, פעם אחת זרק ממש רחוק נעל מתוך זוג נעליים שקנו לי עוד באותו היום וירדתי למטה ולא הצלחתי למצוא אותה, אז גם את הנעל השנייה זרקנו לפח.

מכל ההתעללויות שלו נהייתה לי בגן חובה (גיל 5) בריחת שתן, בכל לילה בגיל 5 הרטבתי במיטה והחזירי אותי לחיתולים אחרי שנגמלתי, והיו צריכים לקלח אותי כל בוקר, אבא שלי רק צחק על זה ותלה תמונה של שירותים מעל המיטה שלי, ואמר שכדי שאני אזכור ללכת לשירותים.
אחרי זה ביסודי הייתה לי בריחת שתן כמעט כל יום, כל הילדים בכיתה צחקו על זה והסתכלו, ואפילו המורות ידעו מיכך, והילדים אמרו שמסריח לשבת לידי ואף אחד לא רצה להיות חבר שלי.
חרף מאמצי של אמא שלי לטפל בבעיה זה המשיך עד גיל 16 ועבר מעצמו.
ראיתי פעם בסופר חיתולים לילדים והיה רשום גיל 8 עד 15, כניראה שזה הרבה פעמים עד גיל 15 כולל.
כשנשארו רק אני והוא בבית אסר עלי להוציא כל צליל או לעשות את הרעש אפילו הקטן ביותר אחרת הכה אותי, החליט שאם הוא צדיק גמור שאמר ללדת אותי שלפחות אהיה אוויר.
פעם אחת שבר צעצוע יקר שקנו לי והסברתי לאמא שלי שזה הוא שבר והיא האשימה אותי ואמרה אז שיותר לא תקנה לי דברים.

כשהייתי בת 7 ואחותי 9 עזב את הבית בלילה ולא לפני שפירק ושבר את כל הבית והרביץ לבני משפחה והזמינו לו משטרה, אני ואחותי לא הבנו מה קורה ונורא בכינו בחדר, זה גרם לי לטראומה נוראית.
פעם אחת כשנפגשנו אחרי שהתגרש בן דוד שלי עשה לי פנס בעין והוא רק שמח ואמר ״מי נתן לך כל כך טוב בעין?״
גם כשאני ואחותי היינו קטנות תמיד עישן עלינו וגרם לנו לשיעול נורא ודלקת ריאות.
אני לא בקשר איתו מגיל 10 והיו עוד שלל התעללויות, סיפרתי רק את קצה המזלג.

כשאני הייתי צריכה אבא בכל הקשיים בחיים הוא עישן סיגריה, כשהיה לי רע בבית של אימשלי בעיקר עם ההתעללויות של אחותי ברמה שחשבתי לסיים את חיי הוא לא עשה כלום, כשעזבתי את הבית בגיל 19 ואני כבר שנים מתמודדת עם בעיות כלכליות והלוואות עד השמיים ולו יש יותר ממאה אלף בבנק לא שם עלי, ואמא שלי רק טסה לטיולים בחו״ל עם הבת השנייה לפחות פעמיים בשנה ללפחות שבועיים, אחותי כבר כתבה מתחת לשם שלה באינסטגרם traveler ואימוג׳י של מטוס, וכל זה כשהבת שלך עוד רגע נזרקת לרחוב.
עכשיו מבחינה כלכלית הכי גרוע לי שהיה אי פעם וכבר שנתיים שאני לא מצליחה למצוא עבודה יציבה, מכל מקום מעיפים אותי, אם תהיה ירושה זה יבוא לי בול בזמן, אני עוד רגע נזרקת לרחוב.
לא התכוננתי לרגע שיודיעו לי שהוא חולה, חשבתי שרק עוד כמה עשורים יודיעו לי שהוא מת ואמרתי שאני בטח לא אבוא להלוויה שלו אפילו ואהנה מהירושה.

לאחר שאתמול שמחתי במצעד הגאווה פתאום בת דודה שלי שלחה לי וואצאפ וכתבה על אבא שלי, היא כתבה שלא מצליחים למצוא איפה יש לו סרטן וכתבה שאומרים שכביכול לא נשאר לו עוד הרבה זמן ושהוא גם גר לבד ועושה הכל בקושי כבר ונתנה לי את המספר נייד שלו ומספר של טלפון בבית. הוא גם בכללי היה אדם עם אופי חרא ואמא שלי סיפרה לי שבאוקראינה עבד במשחטה של ארנבים ולי יש ארנבים בבית.

אפשר הסבר איך מקבלים ירושה אם הוא גרוש ואני ואחותי לא בקשר? (אני מודעת לזה שגם יש דבר כזה צוואה, לא חושבת שהוא כתב).
בלי דיעות מיותרות, כאילו שאתכם לא היה מעניין ירושה אם הייתם במצבי.
סיפור כנה - כל הזמן חיכיתי שימות כדי לקבל את הירושה כי יש לי בעיות כלכליות ולא נותנים לי יותר הלוואות וגם כי זה כיף, אבל חשבתי שבטח למרות הסיגריות והשתייה התכופים בטח ימות רק באיזה גיל 90 כי תמיד בריא.
אגב, אני לא בקשר עם כל המשפחה, מה שבטוח אני לא אתחרט על שניה אחת שלא הייתי בקשר עם כל אחד מהם ובעיקר עם אבא שלי, אני לא יודעת אם אהיה מסוגלת להסתכל על המפלצת שככה התעללה בי וגרמה לי לבריחת שתן בפני כולם עד גיל 16.