חוסר אונים לא הוגן מול הבוס, זאת לא כפיות טובה?

שלום לכולכם,

אני עובדת בארגון כשלוש וחצי שנים לאחר אינספור עובדות שמסיבות כאלה ואחרות לא הצליחו להחזיק את התפקיד. אחת מהן עבדה במשך עשרה חודשים עם הבוס שלי (אפילו לא שנה) ומכיוון שלא הסתדרה עם הצוות ולא רצו לפטר אותה או שהיא תלך- העבירו אותה תפקיד. היא כביכול נראית זורמת ולכן גם הבוס שלי די הסתדר איתה אבל קרה מה שקרה והיא עברה תפקיד.
כשהגעתי לתפקיד הבחנתי בבעייתיות מסויימת בצוות אבל תמיד הסתדרתי עם כולו וידעתי ללכת בין הטיפות כל עוד הדברים לא עומדים בבעיה מקצועית. כשזה עמד בקו מקצועי-העלתי זה הלאה, לקחתי נשימה והסתדרתי..
אני מסתדרת נהדר עם הבוס שלי אבל מה לעשות שהוא חושב שהוא אחות רחמניה עם כל המשרד למצוקותיהם ודרישותיהם של העובדים על כל תחום כזה שיהיה.
אני רוצה להדגיש מקצועית - הגעתי ללא חומר בסיס לגביו כזה שיהיה. מבחינת מסמכים, תיעוד מקצועי רציני ודוקומנטציה אישית - יצרתי הכל לבד. הבחורה ההיא לחלוטין העבירה שיגרה רגילה אבל מקצועית לא קידמה אותו במיל.
עם הזמן כשהכרתי אותה והסתדרתי איתה כמו שאני מסתדרת עם כולם, הבנתי על איזו עצם בעייתית באופי שלה היא אינה מסתדרת. היא כוחנית ומניפולטיבית (שקרנית בין היתר).
כשהצוות (כולו מלבד חברה אחת שלה) סיפר לי עד כמה, העברתי ליד האוזן כל עוד לא חוויתי את האדם בעצמי.
יצא דבר והבחנתי לא מעט זמן שאותה עובדת לא טומנת ***היום *** אחרי שלוש וחצי שנים** ידה בצלחת ומתחילה לבחוש. מפריע לה שהצלחתי להתמקם מולו כל הזמן הזה. היא מוציאה ראש מהעמדה שלה כדי לראות מתי וכמה אני נכנסת למשרדו, את יום ההולדת שלו (עגול) הוציאו אותי מהתכנונים, כשהבוס שלי עמד לידי והראה לי משהו בנייד היא נכנסה כעוסה ובהפגנתיות רצה לעמדה שלה, והבוס שלי עמד לא נוח ורצה לברוח. אני מניחה שבשלב מסויים היא ניהלה איתו שיחה ואמרה לו עד כמה מפריע לה העניין ובטוח עברה לו המחשבה להציע לה לחזור. אני לא סתומה. אמא לשני ילדים שנשארת בשלוש שעות נוספות (לפני המבצע)? בסדר.
הבחנתי שכבר כשבועיים וחצי הבוס שלי מנשל אותי מכל שיתוף פעולה מקצועי.
שיחות רבות מתחת לפני השטח ונמאס לי. (נוסיף לזה התנהלויות אחרות ממנו שספגתי וספגתי רק כי נאמנה ומסורה).
בשלב הזה, במקום לנער אותה ולהציב לגברת עובדה, אני צריכה לסבול את העדינות והרגישות שלו (לעוד בת חסות במשרד) על הבשר שלי.
האם היא תקריב את הנוחות שלה למענו כפי שאני עושה?
היא תתן שעות נוספות על חשבונה כדי להיות גם עובדת כללית כמוני?
כמה זמן המסיכה של השנינות שלה תכסה על חוסר קבלות?
האם תתעד ותארגן חומר מקצועי חשוב כפי שאני עושה?
האם מלבד כמה שנינויות בלהלהיב אותו היא יודעת למכור בשר?
ואם לא די בכך, איפה היית שלוש וחצי שנים???? או לפחות לפני שנה כשעזבה זאת שכביכול היתה המקל של הרגליים שלה?
איפה הוא בתור הבוס שלי אחרי שלוש וחצי שנים? אם היית חושב שתחזור לגברת, מה אתה מחזיק אותי מקריבה עבורך שלוש וחצי שנים?

זאת לא כפיות טובה? אני שבורה!!!
הרי על מה הרגישות אם אני העובדת שלך קבל עם ועדה?
על מה אתה מהסס כל הזמן? ואם זה היה הפוך ואתה היית מקריב בשבילי עבודה שלוש וחצי שנים ומסתדר איתי על הכיפאק, הלקוחות מרוצים וקיימת תפוקת עבודה- איך היית מרגיש אם הבוס הקודם שלי (שנישק את האדמה שדרכתי עליה ואף אחד לא העז לנשום לידי) היה מצלצל אלי ומבקש שאחזור אליו עם תנאים פי שלוש ממה שאתה מציע לי?

אני עומדת מול חוסר אונים ומולו בבעיה נוספת שלא אמורה להתקיים.
עד לאיזה מיל בבקבוק הזה אני צריכה לבלוע כדי שלא אקיא ואברח ממנו?

אודה לעצות שיאירו את עיניי. נמאס לי כבר.