היי, יש לי בן זוג כבר 3 שנים אני בת 22 והוא בן 26. שנינו עובדים ומרוויחים משכורת טובה. הזוגיות שלנו מאוד טובה מאוד אוהבת ללא ריבים והכל באמת בסדר טפו טפו טפו מלבד דבר אחד, הוא לא רוצה לעבור לגור ביחד. וזה לא שזאת דעתו ורצונו לעת עתה אלא הוא חושב שבכלל לא צריך לגור ביחד בבית שכור לדעתו צריך לחסוך לדירה לקנות אותה ואז לעבור לגור ביחד. זה לא ריאלי לזמן הקרוב כמובן ואפילו אנשים מבוגרים לא מצליחים לקנות במדינה שלנו דירה. כנראה שלא הייתה לי שום בעיה עם זה אבל הנסיבות שלנו רק מעלות בי את הרצון לעבור לדירה איתו לבד- אנחנו גרים במרחק נסיעה של שעה. הוא גר בירושלים ואני גרה בחולון. הוא גר בבית עם עוד 5 אחים וכל זוג אחים חולק יחד חדר כך שיוצא מצב שכשאני מגיעה לשבת אצלו (שזה קורה הרבה כי אצלי לא עושים שבת ואמצע שבוע עובדים) אני נשארת לישון אצלו כי הם שומרים שבת וזה לא מכבד לנסוע מהם בשבת, אז כשזה קורה יוצא מצב שאח שלו ישן על מזרון במסדרון/בחדר של האחים האחרים וכל הזמן יש דיבור על סידורי שינה. וזה פשוט לא נעים לי, לא נעים לי שבגללי מישהו צריך לצאת מהמיטה שלו ומאיזור הנוחות שלו. כל פעם שאני אומרת לו אולי נחפש דירה הוא אומר שהוא לא רוצה לגור בשכירות, ולא אני לא אומרת לו לבוא במרכז או לגור רחוק מההורים אני ממש גמישה לעבור לגור בירושלים ואפילו מעדיפה. זה ממש מתסכל גם שכל פעם אני צריכה לנסוע אליו שעה ובמקרים יותר גרועים בשעות של פקקים שזה אפילו יוצא נסיעה יותר ארוכה.
אשמח לשמוע את דעתכם, מה עושים במצב כזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות