יזמתי פרידה ומרגיש שנפרע חור עצום אך לא מסוגלים להיות יחד

שלום לכולם,
בזמן האחרון עוברת עלי תקופה לא פשוטה,
שבה אני נקרע בין ההגיון לרגש.

הכרתי מישהי לפני קצת יותר משנה דרך חברים משותפים.
בהתחלה הבחורה לא הייתה אטרקטיבית במיוחד בעיניי, כי הרבה מהחברים שלי ניסו להתחיל איתה לחלק מהם היו איתה קטעים.. לא רציניים במיוחד אבל קטעים.
איכשהו נוצר בינינו חיבור, ומשיכה עצומה לא רק מינית אלא גם אינטלקטואלית. מצאנו עצמנו מדברים שעות, מעבירים זמן יחד.. באמת שהיה ממש כיף.
נכנסנו למן סטוץ כזה שלמעשה היווה את חבלי הלידה של הקשר שנוצר.. ובאמת תוך שבועיים כבר יכלנו להגדיר עצמנו זוג. עברנו המון דברים ביחד במשך כשנה, החל מנסיעות לחו''ל ובארץ, חגים עם המשפחות, בילויים, סקס מצויין, נהנים ורק טוב.

הבעיות החלו לצוץ ככל שעבר הזמן. מאוד הפריע לי שהיא נהייתה דיי אובססיבית וקנאית אליי ולא הרפתה. התחלנו לריב המון. בריבים היא התגלתה כההפך הגמור ממה שחשבתי שהיא, פשוט בן אדם לא יציב שלא יודע גבול ואין בו את הכבוד המינימלי למי שמולו.
אני מוכרח לציין שגם אני לא חף מפשע, אני גם נסחפתי קצת לפעמים בתגובות שלי, זה לא קרה הרבה במיוחד, אך כמו כן ידעתי לבוא לדבר ולהצטער תמיד, ולא לחזור על הטעויות שלי. היא מצידה, לא לקחה אחריות מעולם ביוזמתה. תמיד הייתי צריך להוביל אותה להבנה שפגעה בי ושעלייה להצטער. פעם אחת ממש דיברה אליי בצורה פוגענית בזמן ריב שטותי, לאחר כמה ימים שנפגשנו ציפיתי לשמוע איזה הצטערות או משהו בסגנון אבל היא פשוט חייכה וצחקה ואמרה 'נו יאללה תפסיק אתה מת עליי'. מאכזב לא?

בכל אופן.. החלטתי לאחר זמן מה שהקשר לא בריא ומזיק לשנינו, שאנחנו פוגעים אחד בשניה ואנחנו צריכים להיפרד. אני יזמתי את הפרידה, שהייתה מכוערת, ללא כל אפשרות להסביר את עצמי, ומסתבר שהמצב ממשיך להיות מכוער עד עכשיו.
היא ממשיכה בהתרסות שלה, בדיבור הזה, מנסה לפגוע במכוון, ולמרות זאת ניסיתי כמה פעמים למנוע את זה ולדבר איתה. אבל זה לא קרה.. וכרגע אני הפסקתי לענות ולהתייחס (ברירה אחרונה) אבל סופג... מה זה סופג.

ההגיון אומר לי שהיא לא בשבילי ורק תזיק לי בטווח הארוך.
אבל משום מה אני מוצא את עצמי קצת מתגעגע אלייה. למגע שלה, כן גם לסקס, לאהבה, לבילויים.. אני בטוח שיש בי עוד רגש וזה עוד לא נעלם, ובטוח שגם לה יש. ואולי אני סלחן מדי מבפנים, אבל חושב על היום שבו נדבר ונוכל לשים את הכל בצד. לא לחזור. אבל לדבר, למרות שממש פגעה בי.
אני אדם שמאמין ביכולת לשנות ולהשתנות. מאמין שאם היא הייתה מחליטה בצעד בוגר לשלוח איזה הודעת התנצלות שבה הייתה מתארת מה היא מרגישה, ומתנצלת על הדרך שבה היא פעלה, הייתי מעריך את זה מאוד. אבל במקום זאת היא רק מנסה למשוך תשומת לב בדרכים ילדותיות.. ואני כבר מאבד את זה.

השאלה היא כבר מה נכון לעשות כרגע ומה לא? אשמח לשמוע קצת חוות דעת של אחרים...
תודה מראש לעוזרים.