אני מעצבת בת 30 וגרה בצפון עם בן זוגי
וחיפשתי זמן רב עבטדה בתחום. רציתי סטארטאפ או חברה גדולה כי מה שעושים שם מעניין אותי מאוד ונורא אוהבת תהליכים מורכבים ופיצוח (במילים אחרות ui/ux)
ניסיתי המון זמן ךמצוא עבודה עד שפניתי מתוך ייאוש לחברת השמה והם מצאו לי עבודה במשרד פרסום שקרוב לבית שלי במרחק נסיעה קצר ברכב שזה מאוד נוח. זה מקום עבודה קטן וצעיר וכרגע עטבדת שם בחצי משרה. הם טוענים שבהמשך אולי תגדל למלאה, אבך למדתי שאבל זה בגדר אבל ושום דבר לא בטוח. ניסיתי למצוא עוד חצי משרה ללא הצלחה והמשכורת היא גם ככה משכורת רעב ואי אפשר לחיות מזה. (גם בן זוגי מפרנס אבל מן הסתם המשכורת שלו היא הדומיננטית וזה קשה ככה)
בנוסף, אני בהריון כך שזמני קצוב למצוא עבודה וסיכוי נמוך שיקבלו אותי כאישה הרה.
אני מצד אחד שמחה שאנשים נחמדים ושסוף סוף מעריכים מעצבת שעושה עבודה כמו שצריך ושזה קרוב לי לבית והשעות נוחות
אבל מצד שני אנחנו הולכים בסופו של דבר אחרי הכסף כי הכסף מניע את העולם ואף אחד לא חייב לאף אחד כלום
אני כבר איבדתי אמון והתייאשתי מעולם חיםוש העבודה כי עד עכשיו מאוד ואלפים דחו אותי על סיבות מגוחכות בעיקר שלא ראו אותי פיזית ופסלו סתם מבלי להסיק מסקנות. ואני יודעת שזה יקרה עוד הרבה.
אני ממש לא יודעת מה לעשות ובדיכאון פנימי
כי עד שמצאתי משהו והתחלתי לצאת מהבית אחרי שנים ולעבוד סוף סוף, המשרה גרועה
מה אתם הייתם עושים במקומי?