אני מה שנקרא "בלתי מקצועי" אבל איכשהו הצלחתי להתגלגל למשרות נחמדות.. בעיקר זה היה בגלל שהייתי ממושמע ולא חיפשתי עניינים מיותרים כול עוד התחשק לי להישאר בתפקיד. הבעיה היא שאם נניח לא משפרים לך את התנאים במשך תקופת העסקה ממושכת אין מנוס מזה שבסוף לא תירד לך המוטיבציה... כול משרה היא עולם בפני עצמו ומוציאה ממך אדם אחר ושמה אותך בעמדה אחרת. עכשיו צריך להיות גם ריאלי.. נניח שאני מודע ליכולות שלי בתור שכיר מה אני מסוגל לעשות ומה לא ומה אני יכול לעשות במשך שנים.. העניין הוא שלהיות בסביבה כזאת שבה אנשים צעירים ממך עקפו אותך תעסוקתית זה מבאס וגם.. כנראה שזה מאגו אבל אני לא אדם רע.. לא מסוגל פשוט שתהיה לי מנהלת צעירה ממני ובכלל גברים עוד יותר לא מסוגל.. לא אוהב זכרים בטריטוריה שלי... הציעו לי משרות טובות שוויתרתי עליהן בגלל זה.. כי לדעתי אנחנו לא מכונות שתבוא תעשה מה שמבקשים ממך עד שנגמר היום.. חשוב גם שיהיו אנרגיות טובות.... ועכשיו בגילי אני מרגיש כמו במבוי סתום שאיבדתי את התשוקה ושום דבר לא מלהיב אותי... מבחינת הכשרה מקצועית עם כמה שזה נשמע מוזר.. באמת שאין משהו שמעניין אותי.. בסוף בעולם השכירים זה 80% שיחות חולין שלא קשורות לעבודה או לא קשורות ישירות לעבודה בשביל להעביר את היום.. אבל כרגע אני כבוי. אני סה"כ רוצה להוציא את המקסימום מעצמי בקטע ריאלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות