איך להפסיק לפחד מכישלון?

היי לכולם.
אני מאמינה שפחד מכישלון זה משהו שכל אחד נתקל בו בדרך כזו או אחרת בחייו, לצערי אצלי זה משהו שלוקח ממני יותר מידי אנרגיות וגורם לי לדאגה.
אשתדל שלא להרבות במילים אבל בכל מקרה אתנצל אם השאלה תצא קצת ארוכה.
בחודשיים האחרונים אני מחפשת עבודה לאחר שהתפטרתי ממקום העבודה הקודם שלי לאחר שנתיים (חיפשתי מקום ארגוני שאולי אוכל להשתלב בו במידה ואחליט ללכת ללמוד ובכללי להתקדם בקריירה).
באיזשהו שלב החלטתי לנסות לשלוח קורות חיים באנגלית דרך הלינקדין ששם כמעט כל חברות ההייטק נמצאות.
רובם לא חזרו אליי (גם אם התאמתי לקריטריונים) אבל הייתה חברה אחת שכן התהליך המשיך איתם.
חברה נחמדה, רוב האנשים שראיתי היו נראים לי נחמדים. התהליך עצמו נמשך הרבה מאוד זמן, מעל לחודש וחצי (מבחן בית, ריאיון עם כל מיני אנשים מHR ועוד מבחן ביתי).
בו זמנית, קיבלתי הצעת עבודה בחברה ביטחונית (אמנם ההצעה באה דרך חברת קבלן אבל לי אישית זה לא מפריע). אני צריכה לעבור עוד כמה ראיונות ובידוק ביטחוני ורק אחר כך אולי אוכל להתחיל לעבוד שם.
הודיעו לי היום מחב' ההייטק שהם רוצים שאתחיל לעבוד אצלם והתנאים נשמעים ממש טובים (המשכורת היא אותה משכורת כמו החברת הביטחונית אבל הם נותנים עוד 1,000 ש"ח של תן ביס).
שתי בעיות צצות, הראשונה היא שאני לא יודעת במה לבחור אבל גם בגלל העובדה שבחברה הביטחונית, התפקיד הוא תפקיד אחר לגמרי. זה תחום אחר לגמרי וכל כולו הוא באנגלית.
אני מתארת לעצמי שגם בחב' הייטק מתנהלים באנגלית (וזה לא מפריע לי) אבל לא כמו בתפקיד החדש שהציעו לי.
הבעיה השנייה היא שאני מפחדת פשוט מלא להצליח. מלא להבין ולא להיות הכי טובה.
אני יודעת שזה נשמע כיאלו אני באה ממקום תחרותי ושחצני אבל כמעט כל הזמן הייתי הכי טובה בכל מקום שהלכתי אליו.
בתיכון אמנם הייתי בכיתה רגילה אבל הייתי התלמידה עם הציונים הכי גבוהים, בצבא סמכו עליי לעשות את העבודה שהאנשים האחרים שהיו איתי לא עשו, בעבודה האחרונה שלי בסופו של דבר הייתי לבד לאחר שפיטרו עוד שתיים מחברות הצוות שהייתי בו בגלל הקורונה ושוב- הייתי הכי טובה.
אבל אני מפחדת שכל זה היה פשוט מקרי (אולי בגלל שהייתי בכיתה רגילה ורוב הילדים שם לא השקיעו, או בגלל שבצבא הייתי עם אנשים שזה לא עניין אותם) ואולי אני לא כזו טובה כמו שאני חושבת.
או אולי בגלל שהייתי לבד ברוב התפקידים האחרונים שעשיתי אז אולי לא הייתה לי תחרות.
האנגלית שלי ברמה טובה, אבל לא ברמה מצוינת. אמנם יש לי קליטה מהירה וקצת אוריינטציה טכנולוגית אבל מלבד זה, מה עוד יש לי להציע?
אולי זה מגיע מהמקום שבילדות ובעיקר בחטיבת הביניים הייתי די גרועה (בהכל) ואני מרגישה חובה כלשהי להוכיח לעצמי (ובעיקר לאחרים) שאני טובה מספיק.
אבל איך אני יכולה להפסיק לפחד מלהיכשל?
להגיד לעצמי שאני טובה מספיק וגם אם אני אכשל זה לא כזה נורא כי ככה לומדים אמנם עוזר, אבל לא עוזר עד הסוף. עדיין תמיד יש לי ספקות.
מצטערת שוב אם השאלה הייתה ארוכה, מניחה שיותר פרקתי.
תודה למי שקרא.