אני בת 52 יש לי שלושה ילדים מעל גיל 20 ובעל שאני שונאת. כל החיים עבדתי בעבודות דפוקות כדי להיות בבית ולגדל את הילדים שלי . הייתי אמא מעורבת פעילה מבלה איתם לוקחת אותם חוגים טיולים חברים הכל . לא החסרתי מהם דבר!! כל החיים שלי סבבו סביבם. את בעלי לא סבלתי אף פעם אבל הוא היה נוח , פרנס יפה לא התערב יותר מדי תמיד קניתי מה שרציתי להם ולי . ובעצם היה נוח לכולם. לו שאני זמינה תמיד לילדים ולבית בלי לבקש ממנו כלום ולי היה נוח לחיות ולהתנהל כפי שבא לי. אבל לצערי הרב הילדים גדלו בבית טעון מאוד. הרבה מריבות וויכוחים בין כולם. במיוחד ביני לבין בעלי. חוסר כבוד וחוסר הערכה הדדי היה ניכר. אבל לא התגרשנו למרות שהנושא עלה אין ספור פעמים. כעבור 25 שנה הילדים גדלו נהיו מפלצות מפונקות חסרי כבוד והערכה . שמים עלינו זיין מה שהם רוצים זה רק אוכל וכסף. לא מתביישים להגיד כמה שהם מתים לעוף מהבית ושבעתיד הם לא יהיו איתנו בקשר . היום אני מרגישה שאני לבד. בודדה . אין לי חברות טובות ואני לא יודעת למה. הילדים שלי לא סובלים אותי וגם בעלי . אין לי עם מי לדבר ולחלוק רגשות ותחושות אני לא מוצאת עבודה שאני יאהב ושתעניין אותי . כל מקום שאני מתחילה אחרי שלושה חודשים אני מתפטרת כי אין לי כח לאנשים לשעות הקשות לשכר העלוב ומרגישה שאין לי כח להמשיך ולסבול כי גם ככה כל החיים שלי הם סבל אחד גדול. המשפחה שלי רחוקה איבדתי את הורי שהייתי קרובה אליהם מאוד ואני ממש מרגישה שאין לי בשביל מה ומי לחיות יותר . אני חושבת המון מחשבות אובדניות. חשבתי אולי לעבור לגור רחוק מהבית לבד להתחיל מחדש ולעזוב את כולם אבל אני לא יודעת איך עושים את זה עם איזה כסף איפה אגור? אני בן אדם שרגיל לחיים ברמה גבוהה אני לא מסוגלת לחיות בצריף . בעצם אני שואלת ומסבירה כמה אני רצינית להתחיל מחדש ולהתנתק מכולם . אני מבקשת עצה איפה כדי ללכת? לקיבוץ יקבלו אותי ? מושב? איזה אבל ? אולי יש קבוצת תמיכה לאנשים במצבי ? תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025