נמאס לי להרגיש בודד ואני מת לשנות את זה, לא יודע בכלל איפה להתחיל

טוב אני אתחיל ואומר, אני בן אדם שנראה טוב, מתאמן, מצחיק ואם אנשים מכירים אותי באמת הם באמת מתחברים אליי (הצלחתי להבין את זה בצבא), הבעיה שלי היא שאני לא מצליח להיות אני, החברים האחרונים שהיו לי היו ביסודי (ובצבא, אבל מאז כל אחד המשיך לדרכו ואנחנו בקושי מדברים), אני בן אדם ביישן, קשה לי להיפתח לאנשים ואני מחביא את עצמי בתור דמות רצינית כזאת שמבחוץ נראית מפוצצת ביטחון בעיקר כי אני נראה טוב ומתאמן אז אני גדול פיזית, אבל ריקה מבפנים, בתור נער לא היו לי חברים, את רוב הנעורים שלי ביזבזתי בבית, לא יצאתי לטיולים שנתיים, לא תנועות נוער כלום, בדיעבד אני כל כך מתחרט על זה, תכלס כל מה שבא לי זה מכונת זמן ולהחזיר את הזמן לאחור ולחיות חיים של נער נורמלי.
מה שגרם לי בנוסף להבין שאני חייב לצאת מהמעגל הזה של הבדידות הזאת זאת מישהי שיצאתי איתה לפני יותר מחצי שנה, יצאתי איתה לחודש והתאהבתי בה בצורה מטורפת, מאוד התחברנו אחד לשנייה ואף פעם לא הרגשתי ככה למישהי והקשר הזה התחיל מדהים והייתי בטוח שהוא יחזיק, אבל נהייתי כלפיה קנאי, אובססיבי, נידי וחסר ביטחון וזה הרחיק אותה, כשהיא התרחקה התוודיתי בפניה שאני אוהב אותה וזה עוד יותר הרחיק אותה ואז היא החליטה לסיים את זה, זאת אומנם לא הפעם הראשונה שיצאתי עם מישהי אבל זאת הפעם הראשונה שהרגשתי שבאמת התאהבתי, בחודש הזה הרגשתי חי, זה חד משמעית החודש הכי יפה שהיה לי בחיים, לפני זה הרגשתי פשוט מת מפנים, ואיתה הרגשתי חי, שיש לי סיבה לקום בבוקר, ומאז שהיא עזבה אותי אני רק מרגיש עוד יותר מת מפנים, היא עכשיו עם מישהו אחר וזה שורף לי את הנשמה לראות את זה ולחשוב שזה יכולתי להיות אני אם הייתי קצת פחות נלהב, ובחצי שנה הזאת אחרי שהיא עזבה לא הייתי בכלל מסוגל להסתכל על מישהי אחרת..
אני חי חיים שאני פשוט לא אוהב, בלי אנשים שאני אוהב ובלי אנשים שאוהבים אותי, ונראלי שהבעיה הכי גדולה שלי, היא שאני לא אוהב את עצמי....אני פשוט לא יודע איך לצאת מהמעגל הזה, בא לי להרגיש מה שהרגשתי עם אותה אחת עוד פעם, היא פשוט החייתה אותי עם כמה שזה נשמע שאני מגזים, אחת כמוה אני לא חושב שאני אמצא יותר, אבל החיים ממשיכים ואני חייב למצוא את עצמי, אין לי מושג איפה להתחיל ומה לעשות, חשבתי לעצמי ללכת לעבוד בעבודה מועדפת עם מגורים משותפים וכאלה, אבל גם אם אני אלך ואתרחק מהמציאות הזאת למשך חצי שנה, אני אחזור אחר כך הביתה ושוב ארגיש כמו שאני מרגיש עכשיו, בלי חברי ילדות, בלי חברים בכלל בתכלס, בלי אהבה...
פשוט נמאס לי להרגיש בודד, ואני מת לשנות את זה, ולא יודע בכלל איפה להתחיל...
אולי טיפול פסיכולוגי זאת התשובה פה? אני באמת רוצה לשנות את החיים שלי, אני רוצה זוגיות, אני רוצה חברים אני רוצה אהבה, אני רוצה לחיות חיים שאני רוצה לחיות ולא ללכת לעבודה כי צריך ולא ללכת לישון לבד כל לילה, כי בתכלס אני כל החיים שלי לבד וזה כבר נמאס.