אחרי ריבים הבן זוג מדבר עלי מאחורי הגב ואותם אנשים אומרים לי לעזוב אותו

היי,
אז אני יוצאת כבר שנה וחצי עם גבר בן 33 ולפני חודש גם הציע לי נישואין (חתונה לא על הפרק בשנה הקרובה מהצד שלי גם לפני הסיפור שאספר כאן כי זה מרגיש לי מהר), מסתדרים ממש טוב, מרגישה שאנחנו מבינים אחד את השניה בלי לדבר הרבה, אותו מקום בחיים, הוא תומך, יודע להיוצ ברגעים קשים. הכל מעולה.
הוא גר בנפרד אבל אנחנו כרגע נמצאים הרבה אצל אמא שלי כי אני אחרי ניתוח וצריכה אותה (גם אותו) אז אפשר לומר אפילו גרים אצלה.
העניין מתחיל באיזה ריב שהיה לי איתו לפני שבוע כשהעלתי נושא ליד אמא שלי שמאוד פגיע אצלו והוא הגיב מאוד בקיצוניות וממש צעק עליי, אני גם תקפתי (מילים כמו טיפש, אידיוט וכו') והוא הלך לחדר שלי בתגובה. ככה הריב הסתיים.
אחותי אחרי כמה ימים היתה זו אחותי שסיפרה לי שהיא שמעה אותו אומר בדרך לחדר ובחדר מילים כמו ז*ונה, בהמה, הצעתי לה כי היא ברירת מחדל ועוד שלל ברכות. מיותר לציין שלא יכלתי להסתכל עליו במשך יומיים אחר כך ובסוף זה התפרץ לי, אמרתי לן ששמעתי אותו אומר את המילים האלו והוא בתגובה אמר שהגיע לי. אמרתי לו שעדיף שלא יגור כרגע איתי אצל אמא ושאני רוצה שילך מהבית שלי כי אני לא מסוגלת להיות לידו כשאני סוחבת איתי פגיעה כזו, שאני צריכה לחשוב על הקשר הזה כי אני מרגישה שההתנהגות שלו מרתיעה אותי.
והוא הלך, יום אחרי ביקש סליחה והסביר שלחצתי על נקודה רגישה, שהשפלתי אותו כי קיללתי ליד המשפחה שלי שהוא היה חייב להחזיר בגלל אגו ונגמר.
אחרי כמה ימים אני מקבלת שיחה מחברה שלי (אישתו של חבר שלו) כשהיא בוכה וממש מתחננת שאעזוב אותו, סיפרה שהיא התלבטה המון אם לספר לי אבל שהיא שמעה שיחה מוקלטת שהוא ממש מקלל אותי באותו יום שבו "העפתי אןתו" מהבית של אמא שלי, מספר לחבר שלו כמה אני לא ברמה שלו, שהוא יכול להשיג אחרות בשניה, שאני לא ואו בשבילו, שהוא הציע לי נטו כי הוא רוצה ילדים, נטו כי לחצו עליו, שמי אני שאדבר אליו ככה ואעיף אותו מהבית שלי ועוד מילים לא יפות. ממש התחננה שאעזוב אותו כי זה לא מגיע לי.
כנ"ל לגבי אמא שלי שמאוד לא אהבה את ההתפרצות הזו.

ואני מגיעה לכאן, כי אני חושבת שאני שווה פנימית וחיצונית, שלא חסר לי שום דבר ואפילו שמחה מאוד במה שקיבלתי. שזה מבורך שילדה בת 22 מרוויחה ובעלת חיסכונות ושאיפות כמו גבר בן 33. אני באמת יודעת מה אני שווה באמת!
אבל אני גם יודעת מה הוא נותן לי בתכלס, כמה הוא דואג בניתוחים שאני עוברת (2 ניתוחים בשנה וחצי האלן), עובר הרבה ימים בלי לשכב בגלל החלמות, בחיים אין לי ספקות לגביו לגבי בגידות, יש לי אמונה בו בהמון אחוזים, תקשורת מאוד טובה, אינטימיות מאוד טובה. המון דברים שהיו חסרים לי באחרים ובו אנו מוצאת הכל.
אבל עד הריבים האלו (שבשנה וחצי קרו 3 פעמים לפחות) שהוא מדבר עלי לא יפה מאחורי הגב, שהוא מתבטא כאילו אני כלום, כאילו הוא איתי מתוך אינטרסים זרים... עד כדי כך שאנשים בסביבה שלי אומרים ולפעמים מתחננים שאעזוב כי אני שווה יותר.
בסוף לא באלי להיות מהבנות שאומרות "חשבתי שאשנה אותו" כי אני לא חושבת ככה, אבל גם לא באלי לזרוק קשר שמאןד חשוב לי בגלל ריבים כי כולם רבים בסופו של דבר, כי גם אני מקללת כשאני עצבנית, גם אני מדברת לא יפה, לא מאמינה שבאמת הוא איתי מתוך איזב אינטרס, מאמענה שדיבר ככה כי גם אני דרכתי על האגו שלו.
אבל מה הגבול בעצם? ואולי אני מפספסת משהו שכולם מנסים להצביע לי עליו?