האם כדאי לי להיפרד ממנו או שיש לזה סיכוי?

אני לא יודעת אם להיפרד או לא , אנחנו שנתיים ביחד ואני הכי פתוחה איתו בעולם לגבי כל הנושאים . מפריע לי הנושא שהוא לא יוזם ולא עושה ולא כל כך מתייחס לדברים שאני אומרת שהם הכי קטנים אבל גם משמעותיים כמו לדוגמה תמיד רמזתי לו שיכין לי ארוחה רומנטית , אחכ זה עבר לשלב שבוא ממש אמרתי לו תכין לי ארוחה הואו הבטיח שהוא יכין ולא הכין וזה מגיע למצב שאני מתחננת על דברים כל כך פשוטים וזה לא קורה למרות שהוא מבטיח . דיברתי איתו על זה וממש זה התפתח למצב של ריב שהוא לא מייחס חשיבות למילים שלי , שהוא בוחר להתעלם או מבטיח ולא מקיים . זאת התנהגות של ילד לדעתי
הוא אמר שהוא ישנה את זה , אמרתי לו איפה היית שנתיים ? אמרתי לו איך אני אמורה להרגיש עכשיו אם תכין לי ארוחה וכל הארוחה תהיה לי מועקה והרגשה שזה רק בגלל שממש התחננתי ... לא צריכים להתחנן לדברים כאלה נכון ?
מרגיש לי שבזוגיות שלנו שום דבר לא בא בטבעיות , תמיד צריך לדבר על כל דבר ורוב הזמן אנחנו פשוט מוציאים את המיץ מכל מיני נושאים ואחר כך יורד החשק לעשות אותם .
אני אוהבת אותו הכי בעולם ואני יודעת שאף אלד לא יאהב ויכבד אותי כמו שהוא מכבד , יש לנו את הסקס הכי מטורף בעולם ופשוט אני מאוהבת בו אבל זה פוגע בי שאני מגיע לתחנונים בנוגע לדברים קטנים שחשובים לי . לדבר זה פתרון נחמד אבל כשאנחנו מדברים על נושאים מסוימים אחרי זה אין טעם לעשות אותם כי זה לא מגיע מהלב , ככה אני מרגישה .
אני לא רואה את עצמי בלעדיו , אבל מצד שני אני לא רואה איתו עתיד מובהק , חברות שלי כל הזמן מדברות על בני הזוג שלהם ושהן מתות להתחתן איתם וחולמות כל משפחה ביחד ואני לא רואה את זה , לא יכולה להצביע בדיוק למה אבל זאת תחושה פנימית שלי . זאת זוגיות או לחתונה או לפרידה , מצד אחד למה שאמשוך את הזמן שלי עם מישהו שקשה לי לדמיין אותנו בעתיד ? מצד שני אני מפחדת להיות מהזוגות האלה שאחרי 8 שנים נפרדים , ככול שזה יותר רחוק זה יותר קשה
אני יודעת שאם ניפרד אני אתמוטט כי החיים שלי כרגע נורא מסובכים ואני על סף דיכאון והוא באמת מרים אותי כל הזמן ותומך בי . זה פשוט העניין שמשהו קטן ועוד משהו קטן וזה נצבר למשהו גדול וכואב . כואב לי לראות זוגות אחרים שעושים ומתאמצים ואצלי זה לא ככה , לפחות לא מהצד שלו ... אני באמת בתסבוכת חיי ואני מאבדת את עצמי בכל הבלגן , איך להתמודד עם כל זה ?