האם אני חווה התעללות ריגשית? או שהוא אולי נכה ריגשית? לדעתכם אני מגזימה?

אני לא יודעת מאיפה להתחיל, אז פשוט אשתף..
אני ובעלי נשואים טריים-שלושה חודשים, יצאנו לירח דבש
חילקנו את הימים כך: ראשון עד שלישי מסלולים שהוא הכין, רביעי-יום שאני יזמתי(שופינג, ספא ומסעדות) וחמישי להישאר במלון כי זה יום החזרה. יומיים לפני החזרה לארץ קרה שהתווכחנו בדרכינו חזרה מארוחת בוקר במסעדה על משהו-על הכיוון לדרך חזרה למלון שלטעמי הרגישה ארוכה מידיי מההלוך והוא אמר לי: "למה את לא סומכת עליי, זו הדרך" ובאמת הפסקתי ללחוץ ושתקתי. הדרך המשיכה להיות ארוכה ואז הוא נעצר וצילם מבנה מסוים-מסתבר שזו באמת הייתה דרך ארוכה יותר כדי לראות מבנה שהוא רצה, כשהבנתי את זה התעצבנתי(לא דיברתי איתו פשוט שתקתי) המשכנו למלון כשאנחנו מרוחקים ושקטים. הגענו למלון ב13:30 ומאז דממה, הוא לא פנה אליי ולא ניסה לדבר(שאגב אחרי הארוחת בוקר התכנון היה ללכת לעשות שופינג שזה דבר שהוא לא סובל) השתיקה המשיכה עד 20:30 עד שאני מיוזמתי ניגשתי אליו ואמרתי לו-רוצה לשתף אותי למה אתה ככה? מה הביא אותך למצב הזה? הוא ענה: "קשה לי איתך לא יודע למה פשוט קשה" שזו תשובה ממש לא מספקת עבורי ותאמינו לי שאני בנאדם מכיל מספיק עם אוזן קשבת שלא חושבת שאמורה להיות לו סיבה לקושי, לראייה עצם זה שאני פתחתי את השיחה ושאלתי קודם לרגשותיו. הוא הוסיף שהוא סבל כל הטיול ולא נהנה(למען הסר ספק שאר הימים היו מהממים) לאחר מכן, שיתפתי אותו בסיבות שהתעצבנתי שהם: 1) האגואיסטיות-אם זה היה יום של מסלול שהוא תכנן סביר להניח שלא היה מושך עד הערב ומדבר איתי לפני, 2)החוסר פרגון-הרי הוא ידע שזה יום שחיכיתי לו. 3) ההתעללות הריגשית-אשכרה לא לדבר איתי מעל 8 שעות? להתעלם לגמרי, שאנחנו בחדר סגור במלון-בארץ זרה בלי חברים או משפחה יש לנו נטו אחד את השני.
דברים שחשוב לדעת: תמיד בריבים אני זו שמגיעה אליו ומנסה לדבר וללבן את הדברים. תמיד הוא מנסה "לטאטא את הכל מתחת לשטיח" לדוגמה-היום שישי בערב, עדיין באותו מצב אני מצדי לא מתכוונת לדבר איתו אלא אם כן זה טיפול זוגי-הוא ניגש אליי ואמר לי אני לא מתכוון לדבר על הנושא, קשה לי מאוד מבחינתי נעבור הלאה ולאט לאט המצב יחזור לקדמותו.
אני שואלת!!!! זה נראה לכם הגיוני? או שאני זאת שקרובה לאבד את שפיותי? איך הגיוני לא לדבר על דברים? איזו מן דרך התמודדות זו? קראתי קצת באינטרנט והגעתי למסקנה או שאני חווה התעללות ריגשית או שהוא נכה ריגשית אחד מהשניים בטוח. אשמח לדעתכם ומה אתם חושבים על היסטואציה? האם אני מגזימה?