מרגיש שהחיים קורסים עליי, שום דבר לא מצליח ויש לי מלא חובות, לא יודע מה לעשות

אולי אני קצת אחפור אבל אני מרגיש שאני חייב להתפוצץ. פעם ראשונה בחיי שאני מדבר על החיים שלי בפה מלא. אולי זה אפילו יוכל לעזור לחלקכם מלמידה על הטעיות שלי. גדלתי למשפחה ממוצעת עם מינוס ואח בחור שהיה גדול ממני ב6 שנים שלא היה הכי בריא ברושו. ויש את אחי שגדול ממני בעשרה חודשים. בסהכ שלושה אחים. המשפחה שלי פורקה בגלל אחי הגדול ואבי שהיה קמצן. הורי התרגשו כמובן שבצורה הכי מכוערת שיכולתי לזכור. קללות,הסטות אחד כלפי השני, תאוות בצע כמו שני אנשים שמעולם לא היו נשואים 30 שנה. אני מכיר הורים גרושים אבל לא ככה. גדלתי עם אבי כי אני היחיד שנשאר איתו בקשר משאר המשפחה וזה הביא אותי לנתק מהאחים שלי יותר מעשר שנים. אבל אהבתי את זה כי הייתה לי קצת פרטיות אחרי שכל השנים האלה ישנו שלושה אחים בחדר אחד עד שיום אחד בהיר אחי הגדול החליט לזרוק אותי את אח השני מחוץ לחדר ואז תקופה ארוכה היינו ישנים בסלון אז אהבתי לגור איתו מבחינת פרטיות. אבל אז הבנתי שגם אבא שלי חולה עצבים היה מגיע אחרי העבודה ופשוט צועק ככה בלי סיבה. גם גדלתי עם אבא שאין לו חוש אבאי. אף אחד לא לימד אותי על איך העולם עובד ומה עליי לעשות כדי שאוכל לממש את עצמי ואיפה עליי להזהר בדרך ואיך להתנהל עם כסף. אז ככה מאוד מהר מצאתי את עצמי גודל ברחוב. בורח מכל החרא שאבא שלי אוגר איתו בעבודה ומפוצץ את זה עלי. בגיל 15 הכרתי את הבת זוג הראשונה שלי שהייתה מאוד משמעותית בחיים שלי. עד היום יוצא לי לחשוב עלייה אפילו שעברו כמה שנים. בסהכ יצאנו חמש שנים. זה נורא עיקל עליי. היה לי סוף סוף לאן לברוח. פתאום ראיתי מה זאת משפחה אמיתית עם אהבה אחד כלפי השני. פעם ראשונה שאני עושה קידוש. אבל עד הגיע הזמן להתגייס לאחר שנה וחצי של שירות קשה החברה מתחילה לסנן אותי למרוח אותי ואז כשהיא ענתה לי היא אמרה לי שהיא הכירה מישהו. כמובן שנסעתי יישר לבסיס שלה להבין מה קורה כשהגעתי דברתי אל השער. יותר משעה שאני מחכה שאולי היא תצא. חזרתי לבד הבייתה אותו היום מבלי לראות אותה אפילו דרך השער. אותו שבוע רדפתי אחריה כל כך ולהבסוף שצלחתי לשכנע אותה שאבוא לאסוף אותה לבסיס. כל הדרך הרגשתי שאני מאבד את המקום שלי. לאחר שבוע הגעתי אלייה וראיתי משהו משונה אצלה. כל השיער היה על הצד שמאלי שלה. כשהוזזתי ראיתי היקי בכל מקום בגוף שלה מחזה עד המצח כמעט. באותו הרגע נשברתי ופשוט הלכתי משם בכזאת בושה. כל המשפחה שלה הייתה סביבנו שהייתי שם כמו בן בית. עברתי שנתיים נורא קשות כי להתאושש מזה. בגיל 22 הכרתי את הבת זוג השנייה שלי. יצאנו כמעט שנה חצי שנה לקח לי לאהוב אותה אחרי הסיפור עם האקסית הראשונה. הייתה לנו אהבה מטורפת לרכבים. עברו לגור יחד ואז פתאום מתגלה לי צד אחר של בחורה. פתאום קללות, פתאום חברות שהורסות לנו את הזוגיות .נכנסות לנו לחיים. פתאום הרמת ידיים, פתאום
קוקיין. פעמיים ישנתי ברכב שלי כי היא נעלה עליי את הבית. אבל אז התחלתי להיות החבר הפאפי היא יוצאת ללוות כשאני בבית. ושקרתי לעצמי שהכל בסדר כי נורא אהבתי אותה. הרבה זמן הייתי חיי ככה. יום שבת אחד כשנסעתי לאחד המסלולים פה בארץ להתחרות עם הרכב. פתאום טלפון החברה מתקשרת בוא אני רוצה לדבר איתך. ואני מרוב התרגשות נסעתי קצת מהר החלקתי ועשיתי נזק לרכב. תקנתי מכנית את הרכב בכסף אחרון שלי. התחייבתי לכמה אנשים שאשלם אחרי המכירה כי כבר לא היה לי כסף לצבוע אותה. כשהגיע בן אדם לקנות אותה פשוט בכיתי כי לא רציתי למכור אותה. לשם הייתי נשאב כשרציתי לברוח. ועכשיו צריך להסתפק בפחות. בכסף קניתי לעצמי רכב קטן ידני ואני כמובן החבר הפאפי מחליט לקנות גם לחברה כי אני חיי באיזה סרט שיום אחד נאהב כמו בסרטים. אחרי חודש היא עזבה אותי פתאום הפסיקה לאהוב אותי ואת האוטו היא לא החזירה. ואז קבלתי החלטה שאני אהיה כבר עצמי כי להורים אני לא יכול לחזור אני רק שוקע שם באווירה של צעקות קללות כל היום. ושכרתי דירה לבד באיזור מבודד. עבדתי שלושה עבודות בו זמנית כדי שאוכל לשרוד. שישי שבת גם עבדתי היה לי מנוחה מכניסת שבת אז צאת שבת. וגם זה לא הספיק. וכדי שיהיה מה לאכול ולסגור את החובות שלי מבלי לשם לב התחלתי למכור קאביס לאנשים עם צרכים מיוחדים. ולאנשים מעל גיל 18. ונתפסתי הודתי בהכל ובכיתי את החיי את הטעות הזאת. הרצתי חודש בכלא מתוכם שבועיים בלי לצאת מהתא מלבד מקלחת של עשר דקות. ועוד שבועיים עם רוצחים, אנסים, שוכרי נשק, עם אסירים ביטחוניים. לאחר תשע דיונים הוחלט להוציא אותי הבייתה בתנאים מגבילים בלי יכולת לצאת מהבית עם צמיד אלקטרוני ומפקח שיפקח 24\7 מטעם המשפחה. אבל זה לחזור לאמא שלי. אבא שלי לא וויתר על העבודה שלו לטובתי. אז חזרתי לאמא שלי בתקווה שאחרי כמה שנים של נתק אולי אוכל לסבול את אחי הגדול שכבר בן 30 שעוד חיי איתה. לאחר שבועיים בבית די רגועים קבלתי טלפון בבוקר שחבר הכי טוב שלי נהרג בתאונת דרכים שהיה בדרך לבקר אותי במעצר הבית. אז עכשיו גם עליי לתמודד נפשית עם אובדן של חבר ילדות. גם החובות שלי כגדלים מחודש לחודש. המצב הנפשי שלי הלך ונהיה גרוע יותר יותר. והמצב עם אחי הלך והחמיר. קללות ואף כמעט מכות. אז כדי להרגיע את האווירה איתו אני נסגר בחדר שעות אוכל חוזר שירותים חוזר זהו. אני כבר שוהה למעלה משלושה חודשים במעצר בית ללא שום יציאה עם חוב של יותר משמונים אלף ש''ח בבקשה אל תשפטו על מעשי בסהכ ננתי לאנשים ששלמו על מוצר כסף מרצונם . מעולם לא גנבתי לאף אחד מעולם לא עשיתי רע לאף אחד תמיד מנסה. תמיד עוזר לאנשים בצד הדרך. מערכת המשפט לא לטובתי אני כל הזמן מקבל דחייה של כמה חודשים. אשמח להמלצה אני כבר באמת לא יודע מה לעשות אני כבר קטן אמונה לכל דבר הנוגע באמונה. אני לא רואה סוף לכל המרוץ הזה אחרי שקט וכסף.. אשמח לעזרה תודה!